עזרה בהחלטה

שאלה

שלום וברכה!

אני בחורה בת 21, רווקה. סיימתי תיכון לפני 3 שנים , עשיתי שנת שירות בתור מדריכה באולפנא ומדריכה במועודונית רווחה לילדים בסיכון. שנה אחרי עבדתי בשכר כסיעת בגן ילדים באזור הבית ועשיתי פסיכומטרי. והשנה תכננתי ללמוד אבל לא התקבלתי כי הפסיכומטרי שלי לא היה מספיק גבוה ולא סיימתי תעודת בגרות. אז השנה חזרתי למועודונית אני עובדת שם בתור רכזת של קבוצה. עשיתי עוד פסיכומטרי אבל הוא עדיין גבולי, אני מקוה לסיים את התעודת בגרות השנה בעז"ה.

אני נמצאת עכשיו בהתלבטות מה לעשות בשנה הבאה ואני אשמח לקבל יעוץ. אז ככה:

כעיקרון אם אני אתקבל ללימודים שנה הבאה אז אני אמורה ללכת ללמוד (חינוך מיוחד), הבעיה היא שבמקום שאני עובדת כרגע זו קבוצה של ילדים בכיתות א,ב,ג קבוצה של בנים ובנות שבאים ממשפחות רווחה. אם זה שהם חווים אלימות/אין כסף וכו... הילדים ואני עברנו תהליך מאוד משמעותי בשנה הזו והתהליך הזה עדיין נמשך. עד חנוכה בערך רק התחלנו להכיר אחד את השני ואז התחיל התהליך. ממש טוב לי בעבודה ואני מרגישה שאני מאוד משמעותית לילדים.. ההתלבטות שלי היא מה לעשות בשנה הבאה האם לעזוב ואז להתחיל ללמוד או להשאר ולדחות את הלימודים בשנה (ישנה אפשרות שאני אעשה כל מיני קורסים שיורידו את הלחץ בשנה א')

ממש קורץ לי להתחיל ללמוד ולסיים עם זה כמה שיותר מהר,

אבל-

1. כמו שאמרתי עברנו עם הילדים תהליך משמעותי ואנחנו עדיין בתהליך ואני מרגישה שאם אני אעזוב זה לקטוע להם את התהליך באמצע וגם ככה החיים שלהם לא יציבים בכלל, שבוע אבא בבית שבוע לא וכו.. (חשוב לי לציין ששנה לפני שאני נכנסתי לעבודה היה צוות שהם היו מאוד קשורים אליהם והמנהלת פיטרה את כל הצוות וכשאנחנו נכנסנו צוות חדש לגמרי הם היו מאוד בתסכול, בכעס ובפחד ועד חנוכה בערך היתה תקופה מאוד קשה)

2. אני מרגישה בעבודה הזאת סיפוק מאוד גדול ושאני מאוד משמעותית לילדים האלו. וזו עבודה שנותת הרבה ניסיון כי אני בקשר עם עובדים סוציאלים, מורים והשתלמויות של משרד החינוך וכו..

3. זו עבודה בשעות הצהרים ובעזרת ה' כשאתחתן ואהיה עם ילדים זה כבר לא רלוונטי.

חשבתי על לשלב לימודים ואת העבודה אבל זה יהיה לי מאוד קשה.

יש עוד אפשרות והיא לעשות שנה הבאה שנת מכינה כדי לשפר את התעודת בגרות (כי עכשיו אם אני אתקבל אני אהיה בועדת חריגים)

ולעבוד תוך כדי זה.

אני ממש לא יודעת מה

תשובה