שאלה
שלום רב,
אני רוצה להעביר שיחה לחבר'ה מאולפן גיור על משמעות המנהג לשתות "עד דלא ידע" כדי להבהיר שפורים הוא לא רק חג של התהוללות. גיליתי שאני לא יודעת כיצד להסביר את העניין הזה.
אני זוכרת ששמעתי פעם שיחה על כך אבל לא זוכרת מה נמאר בה. אשמח להסבר בקרוב מאחר והשיחה מתוכננת ליום שבת.
תודה רבה!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום,
אכן ניתן להגיע לאי ידיעה בשתי צורות. ישנו אופן של עמלק, שהוא אי הידיעה - הספק, שזהו אי ידיעה שבא מתוך הניגוד של הקדושה, מתוך פירוד. על כגון זה אומרת הגמרא בברכות שהמתפלל שיכור הרי הוא כעובד עבודה זרה. שכן עניין העבודה זרה הוא להגיע לכשרון חושים מתוך התפרקות ערכים, המוסר והקדשוה.
מאידך ישנו עד דלא ידע ששבא מתוך קדושה, מתוך שמחה של מצווה. בספרים הפנמיים מדובר על כך שישנה נקודה גבוהה יותר מהידיעה של האדם. כל שנה אנו עושים בירור של טוב מן הרע מתוך הכרה שכלית, כאשר הטוב הוא בד"כ הרוחני והרע הוא מה שמושך את האדם אל הגשמי. בפורים ישנה אפשרות להתעלות למקום בו גם כוחות החומריים משמשים לעבודת ה', זהו בחינת נכנס יין יצא סוד - היין יכול להביא אדם להחשב כעובד ע"ז (ח"ו), ומאידך יכול להביא סוד - דברים עליונים ופנימיים.
שנזכה להגיע לפורים מתוך שמחה אמיתית של מצווה.
בהצלחה.