סתם יושבים ומדברים... מה הבעיה?

שלום וברכה

האמת שלכאורה מה באמת הבעיה. סתם יושבים ומדברים
מעבירים חויות, צוחקים יחד.
אז אם את מחפשת סעיף בשולחן ערוך ישנן הנחיות על אורך השיחה (לא להרבות שיחה עם אישה), יש הלכה לגבי אופי השיחה (אסור לשאול בשלום אישה - היינו שחנ"שים) וגם לגבי צחוקים (אסור לנהוג קלות ראש עם אישה)
ולמה כל האיסורים האלה?
1. החשש שעלולים להתדרדר...
2. השחיקה שבנפש. התורה רוצה שהשיחה הראשונה העמוקה שלך תהיי עם בעלך עד כמה שניתן. כל שיחה עם בן אחר הורס את המתיקות והראשוניות שתהיה לך עם בעלך. אני לא מדבר על חבר שזה ברור אלא אפילו בלשאול ידיד איך הולך לו בישיבה ואם קשה, והוא ידבר איתך שעתיים בליל שבת. כן גם זה הורס.
3. התורה מחנכת לניתוק הקשרים שבין בנים לבנות עד כמה שניתן ומגיל מסוים על מנת שכל אחד יבנה את האישיות שלו בסביבה המתאימה לו. כשיש בנים בסביבה בנות נוטות לאבד ראש, וכשיש בנות בסביבה בנים נוטים לעשות show. את מבינה למה אני מתכוון. ישנם עשרות סיפורים על איבוד כל הפרופרוציות בגלל קשר בגיל תיכון.
אז נכון שאת לא מדברת על קשר אלא על "סתם" אבל האמת היא שהסתם הזה הוא לפעמים יותר גרוע. כי זה לגעת בנושא ולא לגעת. זה לטעום ולא ממש. אז היצר שלנו מסוקרן ועוד פעם מסוקרן ועוד פעם...
אני לא יודע מה ההשפעה המעשית של זה על בנות אבל אני כן יודע שבנים סובלים מדברים כאלה המון. מחשבות זרות, חטאים, כל מיני שטויות רק בגלל השיחות הקטנות האלה בלי חברה, בלי נגיעה בלי כלום.

אני רוצה גם להעלות שאלה נוספת. בהנחה שכולנו מחברים קרבה לה´, קדושה וכו´ האם לשבת עם הבנים ולשוחח מקרב לה´ או לא? האם ה´ היה רוצה שתבלי עם בנים או לא? עזבי למה לא או למה כן. אם את יודעת שזה אסור, אז למרות שזה קשה לנו ואנחנו לא מבינים תמיד אנחנו יודעים דבר אחד: המחויבות שלנו לקב"ה היא בלי תנאים בין משום שהוא יודע מה טוב לנו ובין משום שמה שאנחנו באמת רוצים זה "לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם" על זה אנחנו מתפללים לא?

כל טוב
יקיר
yockir@neto.net.il