שאלה
שלום וברכה,
אני חבר במושב דתי שהיה בו ספר תורה פסול השייך למושב. קיבלתי את הספר באישור המושב (הגבאים) על מנת לתקנו ולהחזירו לשימוש הציבור.
הספר הוצא מבית הכנסת המרכזי ואני מתפלל בשטיבל(בית כנסת שכונתי במושב) במשך כל ימות השנה באישור הגורמים הנזכרים לעיל.
האם יש זכות לבית הכנסת המרכזי לבקש ולדרוש שבשמחת תורה בזמן ההקפות, יחזור הספר לבית הכנסת המרכזי למרות שאינני מתפלל שם גם בשמחת תורה.
עליי לציין שחתמתי על מסמך שספר תורה זה לא יוצא מגבולות המושב כי הינו שייך למושב ובשמחת תורה הוא צריך להיות בבית הכנסת המרכזי.
האם יש תוקף ממשי למסמך זה או עלינו לשבת ולחתום חוזה אחר המתאר את כל הפרטים והתרחישים וביניהם שהספר יתלווה אליי ולשטיבל כל זמן שאני מתפלל בו.
עלות התיקון לא הייתה רק עליי אלא גם לאחיי ואחיותיי.הם לא חתמו על מסמך זה וכן לא ידעו על קיומו. האם לגבאי בית הכנסת המרכזי יש תוקף בטענה על הפרת ההסכם.
אבקש את עצתכם כיצד לנהוג במקרה הנ"ל.
תודה
תשובה
שלום וברכה
אני מצטער על העיכוב בתשובה. לא כל מה שחשוב אני מספיק לעשות.
ראשית, אני לא יכול לפסוק בשאלה זו, שהלוא לא שמעתי את שני הצדדים, ועל כן איני יודע את המציאות.
שנית, אני כמובן מציע כי ההתמודדות עם שאלה זו תהיה בהסכמה ובחיפוש דרכי פישור וגישור, כמו שנאמר בשולחן ערוך כי על הדיין להציע בראש ובראשונה פשרה, ורק לאחר מכן לחפש את שורת הדין.
באופן כללי, נראה מדבריך כי הספר הוא בבעלות המושב, וכי בחוזה שחתמת נאמר כי הוא צריך להיות בבית הכנסת המרכזי במושב. בוודאי שיש תוקף למסמך זה. לא ברור אפוא מדבריך הצדדים שאתה טוען שהם לטובתך, ומהו הטיעון בשמו אתה סובר שאתה רשאי להותיר את הספר בשטיבל גם בשמחת תורה.
אולי אם אבין יותר טוב את המקרה אוכל לייעץ, אך כאמור לא לפסוק.
כל טוב והרבה הצלחה