שאלה
שלום רב.
בספר ישעיהו פרק ג פסוק ח כתוב "רֶא כִּי עַל-כָּל-אֹדוֹת אֲשֶׁר נִאֲפָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל שִׁלַּחְתִּיהָ וָאֶתֵּן אֶת-סֵפֶר כְּרִיתֻתֶיהָ אֵלֶיהָ וְלֹא יָרְאָה בֹּגֵדָה יְהוּדָה אֲחוֹתָהּ וַתֵּלֶךְ וַתִּזֶן גַּם-הִיא: "
שאלתי :
האם השם נתן גט כריתות לעמו ? האם הפסוק אומר כי ישראל חדל להיות עמו של השם?
כיצד מבינים ההיפך והכוונה היא הבנה מתוך הספר עצמו ולא מן המפרשים השונים.
בתודה.
תשובה
שלום
יש מצווה להחזיר גרושתו.
יש מימד של נתק בגלות הדומה לגירושין, אולם יש מימד עמוק יותר של חיבור בבחינת בכורו של מקום או אחות השכינה, כאמור בשיר השירים. בחינה זו אינה ניתקת לעולם והיא פנימית ביותר, במדריגת סגולה, דהיינו הפוטנציאל החבוי.
כל טוב