ספירת העומר

שלום וברכה

א. עובדה שאין מחלוקת עליה היא העובדה שלא מוזכר איסור שמיעת מוזיקה בספירת העומר.
ב. השאלה העומדת לדיון היא השאלה מפני מה לא מוזכר איסור כזה, וכאן יכולים להיות נימוקים שונים, שיש להם נפקא מינה לגבי המשמעות המעשית. אפשר לטעון כי האיסור לא מוזכר שכן לא הייתה הווא אמינא בכלל לאסור עד כדי כך את ספירת העומר, וגם ישנה חשיבות הלכתית משמעותית שלא להחמיר יותר מידי וזאת משתי סיבות: סיבה ראשונה היא העובדה שמדובר בימי חול המועד שבין פסח לשבועות, ואסור לטשטש את משמעותם המקורית. סיבה שנייה היא החשיבות של שמירת מנהגי האבלות לחורבן ירושלים שבימי בין המצרים. אפשר לקרוא על כך ב http://www.ypt.co.il/show.asp?id=32638.
ג. אפשרות שניה היא לטעון שכלל לא הייתה הווא אמינא להתיר שהרי איסור מוזיקה מאז החורבן הוא איסור כללי, כפי שמופיע בשולחן ערוך. אולם גם כאן, אם אנו שומעים מוזיקה כל השנה, תהא הסיבה אשר תהיה – אין מקום לאיסור מיוחד בימי הספירה. עוד כיוון לאסור הוא הכיוון בו נקט הרב שמואל אליהו הי"ו. אולם עמדתו מותירה מקום לדיון בין סוגי מוזיקה שונים.
ד. באמצע יש אפשרויות שונות, כגון זו שהבאתם מישיבת בית אל, שהדיון נובע משאלת השחיקה בהלכה של איסור שמיעת מוזיקה, חילוק בין קול טבעי ובין קול ממכשירי רדיו וכדו'.
ה. בנוגע לשאלה מפני מה שומעים מוזיקה כל השנה: זו טבעה של ההלכה, שלעתים נגזרות גזירות לשעתן, ואין הן נתפסות בציבור, כמו איסור שמיעת מוזיקה בכלל.
ו. אני אפוא יכול לכתוב את עמדתי בלבד: אני נוטה באופן מובהק לעמדה המופיע בסעיף ב. אין שום איסור לשמוע מוזיקה באופן פרטי בספירת העומר, ואני רואה חשיבות גדולה לשמור על אופי הימים האלה מדאורייתא, שהם ימי חול המועד שבין פסח לשבועות, וכן לשמור על ימי בין המצרים ואופיים המיוחד. נראה לי שגם את האהבה הגדולה שבין אדם לחבירו ניתן להשיג הרבה יותר עם מוזיקה מאשר בלי מוזיקה, וזאת מול הסברא החשובה המובאת בדבריו של הרב שמואל אליהו.
ז. הספירה עצמה: אנחנו סופרים את העובדה שהתחלנו מהלך בפסח, ואנו מתקדמים לקראת השלמתו בשבועות.

כל טוב והרבה שמחה