ספירה לנשים ויחסים בעבודה

שאלה

בס"ד

1. אני נוהגת לספור ספירת העומר בברכה, אם כי לא נדרתי לכך נדר או משהו. כך פשוט נהגתי בשנים האחרונות. השנה שכחתי דווקא בלילה הראשון לספור וספרתי ביום, בלי ברכה. אחרי זה לא ידעתי האם מותר לי להמשיך עם ברכה או לא, וספרתי בלי. אני יודעת שהדין הוא שמי ששכחת לספור בלילה וספר ביום, ממשיך בלילה שאחרי עם ברכה בכל זאת, ורק מי שלא ספר כלל יום אחד ממשיך אחרי זה בלי ברכה, אך האם זה חל גם אם כבר ביום הראשון ספרתי בלי ברכה, בעצם התחלתי בלי ברכה? ואחר כך גם המשכתי כך, מחמת ספק?

2. מקרה קצת מורכב. אני עובדת במשרד ובאה אלינו עובדת חדשה לעבוד עמי. אני לא כ"כ מרוצה ממנה בהבט העבודה ולא בהבט החברתי. למשל, היא מאחרת, עובדת יחסית לאט והיא עשתה פעמיים דבר כלשהו, למרות שזה פגע בי ובמפורש ביקשתי ממנה בפעם הראשונה שלא לעשות זאת יותר.

לשאלה שלי כמה הבטים:

האם מותר לי להגיד למעסיק שלי את דעתי עליה או שזה מרושע/ לשון הרע? או שעלי לשתוק למרות שלדעתי היא לא מתאימה לעבודה והעבודה אל מתאימה לה (יש לציין שהיא נורא לא מרוצה, כל הזמן מלינה על הכל באופן מוגזם, על השכר, התנאים וכו'. לא נראה כלל שהיא מנסה לאחוז בעבודה זו).

אם המעסיק שלי שואל אותי מה דעתי עליה, או שאם הוא שואל אותי האם להשאירה בעבודה או להחליפה, מה עלי לעשות? לשתוק ולא לומר את דעתי, ואז יפרש שהיא טובה ואני מרוצה ממנה או להגיד, ואז אולי יפטר אותה וזה על מצפוני?

אני מתוסכלת מאד מן המצב ומשוחחת עליו עם חברות לעבודה. האם זה אסור? האם זו לשון הרע ואסור לי להגיד להן דברים שמפריעים לי בבחורה? כי אני נמצאת בעבודה חלק ארי מחי, ודבר זה מטריד אותי. כשאני שותקת אני רק צוברת מרירות בפנים.

ולכל השאלות הללו שני הבטים:

א. לשון הרע, כן או לא.

ב. אם היא תפוטר, אני ארגיש רע, למרות שמקום זה יכול ללכת לבחורה אחרת שתהיה יותר מועילה וגם יותר מרוצה. סה"כ זה לא שאני ארוויח מן העזיבה שלי. אני לא יודעת האם מן הפן ההלכתי טוב יותר לדאוג לעובד שיישאר במקום שלו, כי המצב היום בשוק קשה, או שמסיבה זו כבר עדיף לתת אתה העובדה לבחורה אחרת שגם תהיה אחראיתיותר כלפי העבודה וגם תסתדר טוב יותר עם מי שהיא צריכה לעבוד איתה בצוות?

תשובה