שאלה
בס"ד
לרב שלום,
רציתי לשאול אם זה טבעי שויכוחים עם כופרים וניסיון לשכנע אותם בצדקת האמת, מערערים לי את האמת ומעוררים אצלי שאלות וספיקות...
אני עדיין נערה ולא קרובה ללהיות צדיקה או משהו (רוצה, אבל עוד רבה הדרך...) והשאלה היא האם זה טבעי ששאלות צצות לי וה\שהאמונה שלי יכולה ממש להתערער בגלל שיחה או אמירה של מישהו, ואח"כ אני חושבת על האמירה מכל הכיוונים...אם זה מעיד שמשהו לא טוב אצלי, מה עושים? ואם זה לא מעיד- עדיין, מה עושים?
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום!!
יישר כוח על האומץ לברר דברים. לא רבים מוכנים לעשות זאת.
טיבעי הדבר, שנער או נערה, יחושו אצלם ספקות.
אם הנער או הנערה- לא חשים ספקות, זה מראה שמשהו אצלם כנראה לא בסדר או שהם יוצאים מהכלל. בגיל הזה, זה בסדר, ואף טיבעי שיעלו ספיקות ובירורים.
התפקיד של המבוגרים, ההורים, המחנכים, הרבנים, הספרים, לתת תשובות. אך תפקידך הוא לשאול, לברר, ולשאול שוב אם משהו לא מובן.
עצם הויכוח עם כופר- הוא בסדר מטבעו, אבל אם הוא גורם לך להתערער, ונראה לך שלא תצליחי להשתחרר מהאמירות שלו, אל תתוכחי איתו. אם הוא מעלה לך ספיקות, לכי ללבן ולברר אותן. זה טיבעי שאת חשה ספיקות. אבל, אסור שזה ייגרום לך לאבד את האמונה שלך.
עייני גם בתשובתי: "להאמין באמונה שלימה באלוקים"
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?title=להאמין באמונה שלמה באלוקים