שאלה
שלום הרב!
רציתי לדעת מהיכן יש לרבנים זכות לקבוע דברים?
אני מכיר את מה שכתוב בתורה "ככל אשר יורוך" ו"לא תסור וכ'ו" אבל ראיתי שזה מדבר על מקרים ספציפיים ביותר.
אם כן מהיכן הסמכות? וכיצד הרבנים ידעו שיש להם את הסמכות לקבוע שיש להם סמכות?(זאת אומרת שמה שהתורה אמרה "ככל אשר יורוך" זה מדבר באופן כללי?)
מי נקרא רב?(שהוא בעל סמכות)מה המקור?מאיפה מי שכתב את המקור ידע שהוא יכול לקבוע את המקור?
אשמח לתשובה מפורטת וממצה.
תודה רבה!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וטוב.
הפסוק "על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים יז) כלל לא נאמר במקרה ספציפי ביותר, כדבריך, אלא כאמירה כללית מחייבת. מעבר לפסוקי התורה, אנו נוהגים לפי מסורת ישראל מדורות עולם, אשר העניקה לחכמי ישראל מעמד בכורה בפירוש התורה. חכמינו הראשונים - ריה"ל, רס"ג ואחרים - כבר התפלמסו עם הקראים באריכות, והוכיחו להם שאי אפשר לקרוא את התורה בלי מסורת פרשנית. הקראים התיימרו לקרוא את התורה במישרין, בלי פירושים, ובעצם יצרו מסורת פרשנית חדשה ומעוותת. יש הכרח בפרשנות - ואותה עושים חכמי ישראל.
עתה לגבי השאלה הלוגית, מי נתן סמכות לחכמים לפרש את התורה ולקבוע שנאמר בה שהפירוש שלהם הוא בעל סמכות ותוקף. אני חושב שהסמכות היסודית של חכמים עולה מפשט התורה וממנהג ישראל, וכפי שכתבתי. אך אם תתעקש, אומר לך ששאלה דומה אפשר לשאול על כל מערכת משפטית: מי קבע שלכנסת הראשונה יש סמכות להכריז על עצמה כרשות המחוקקת בעלת הסמכות במדינת ישראל?