שאלה
כבוד הרב שלום
תמיד אומרים שלאדם יש את אפשרות הבחירה אבל במקביל אומרים שהקב"ה יודע בדיוק במה נבחר.
(אם אני טועה אשמח שתתקן אותי.)בעצם כאשר לאדם ניתנת זכות הבחירה הקב"ה מכוון אותו ולעיתים אף שולח לו סימנים כך שאם האדם עירני מספיק הוא מתייחס לסימנים האלו וכך עושה את הבחירה שהקב"ה חושב שמתאים לו.
השאלה שלי היא, איך יודעים שזה באמת סימן ולא ניסיון?
נתקלתי בשאלה הזאת ע"י סיטואציה שתוביל אותי לשאלתי השניה.
הייתי לפני זמן לא רב במערכת זוגית כשבן זוגי היה בן גילי. ובעקבות כך התפרק הקשר. ועכשיו קורה מקרה דומה שבחור בן גילי (שאני מכירה הרבה זמן)מעוניין בהיכרות עמוקה יותר. וככל שאני אומרת לא הוא ממשיך ללחוץ. האם אני אמורה לראות זאת כסימן מריבונו לעשות את הבחירה שמתאימה לי? או שמא זה נסיון לראות כמה חזקה אני?
אשמח לתשובה בהקדם.
תודה רבה וסליחה שגזלתי מזמנו של כבוד הרב
שבת שלום.
תמר.
תשובה
שלום וברכה
אנחנו לא יודעים ליישב בין שני המישורים – הבחירה החופשית שלנו וידיעת ד'. אפילו הרמב"ם שניסה לעשות זאת (ראו הלכות תשובה ה, ה) הרים ידיים, ואמר כי לאמתו של דבר אין אנו יודעים לעשות זאת.
בוודאי שאין אנו יודעים מתי הקב"ה מכוון את האדם, ואין אנו יודעים לקרוא את הכיוון שהקב"ה מכוון אותו. אין לנו כלים לקבוע מהו סימן ומהו לא סימן, ועוד יותר – אין לנו כלים לקבוע מה בדיוק הסימן הזה מבקש לומר לנו.
על כן, אנו מתנהלים בעולם מתוך אמונה עמוקה בהשגחה, אך מקבלים את ההכרעות בעזרת כלי אחד ויחיד שיש בידינו, והוא הבחירה החופשית הטובה. נכון הוא שאנו מנסים לחפש סימנים כאלה ואחרים, אולם חיפוש זה הוא בבחינת תחושה פנימית ולא כלי לקבלת החלטות.
הדוגמה שנתת היא דוגמה מצוינת: אין שום סיבה להניח כי העובדה שהוא בן גילך מהווה סימן מסוים; לא זו בלבד, אלא שאין שום סיבה להניח כי גם אם זה מהווה סימן – את יודעת מה זה מסמן: "כן או לא"; על כן, לא בעזרת הכלי הזה תקבלי את ההכרעה שלך, אלא בעזרת הבחירה החופשית שלך: אם את חושבת שיש סיכוי לבנות איתו בית משותף – היי בקשר איתו, ואם לא – לא.
כל טוב והרבה הצלחה