סוגי כשרות

ננסה לעשות סדר במושגים:
1. כשרות רגילה היא כשרות טובה , ומותר לאכול בכל מקטום שיש תעודת כשרות של רבנות מקומית. (למעט מקומות שיש תעודה של גופי כשרות שאינם מוכרים - יש לא מעט לצערנו)
בחלק מהרבנויות , יש גם מחלקת מהדרין, כלומר תעודות המעידות ששבמקום זה משתדלים שהמוצר יהיה כשר לפי כל השיטות ההלכתיות, גם אם להלכה ניתן לסמוך על שיטה אחת או כמה, ובד"כ במקום כזה עבודת המשגיח רבה יותר, וממילא הפיקוח גם יותר הדוק.
בדצ"ים - בם גופי כשרות שנותנים מענה לציבור מסויים, בעל מנהג כזה או אחר, או דרישות מסויימות,לקולא או לחומרא.
הבדצי"ם אינם רשאים להנפיק תעודות כשרות, ועל כן תמיד חייבת להיות חותמת של הרבנות המקומית, ומעבר לזה - ייתכן וגם בץ כזה או אחר יוסיף את החותמת שלו, לעתים בהסתמך על עבודת המשגיח הקיים, ולעתים בתוספת של משגיח שדואג לדרישה המיוחדת של אותו בד"ץ.
על כן - מותר לאכול אוכל שיש עליו חותמת כשרות של הרבנות המקומית, ואם אדם חושש שאין הדבר תואם שיטה או מנהג שהוא רגיל בו - יקנה "מהדרין". אם הוא משתייך לחוג מסויים, ויודע שבד"ץ מסויים נותן מענה ליחוג זה, יקנה מה שיש עליו גם את חותמת אותו בד"ץ
בבית ההורים - כל חומרא או הידור - יחכולים להיות טובים רק אם אינם על חשבון האחר, כולל ההורים ואם ההורים ייפגעו, זה עוון הרבה יותר חמור מאשר הקפדה על חומרא או מנהג באוכל.
בשר חלק - רוב הספרדים , התרגלו להחמיר, לאכול בשר בקר רק "חלק", אבל במרוקו ובמקומות נוספים היו שלא קיבלו חומרא זו. כך גם בקרב האשכנזים.
לשמתחתנו , היום בארץ, קל מאד להשיג בשר "חלק" ובמחיר סביר, כך שאין בעיה לקנות בשר כזה, אבל חלילה מלזלזל במי שאוכל בשר רגיל.

אל תשאל, כשתבנה את ביתך בע"ה , תנהיג אותו לפי הבנתך, אולם כשאתה מתארח, סמוך על המארח שאינו מכשילך בדברים אסורים ותהדר בהכרת הטוב כלפיו. עם זאת, אינך חייב לאכול כל דבר, ואם הינך חושש בדבר מסויים, פשוט אל תאכל ממנו, בנימוס המתחייב.