סגירות בדרכנו?!

שלום רב
ראשית אני חייב לומר שאני מאד שמח על השאלה מכמה סיבות, הן בגלל שדבר זה מראה על חשיבה ועל רצונות טובים להתקדם ולתקן, והן בגלל האפשרות לעזור ולברר את הדברים, ואבקש סליחה אם אאריך, שכן הדברים חשובים מאד ודורשים ממני להתייחס לכמה נקודות שכתבת, ובכל אופן אשתדל לא להאריך יתר על המידה ואם תרצה אשמח להרחיב יותר באחת או בכמה מן הנקודות שאכתוב.
בשלבים של משברים באופן טבעי מתעוררות שאלות. דבר זה הוא מאד חשוב, שבכך האדם זוכה להתקדמות גדולה, שדברים שהיו לו ברורים קודם לכן, כעת כבר יש מקום לברר אותם, ולאחר הבירור הדברים יותר שלמים. לכל אדם ישנם דברים שהוא מקבל אותם כמושגי יסוד, או כאקסיומות שמהם הוא מתחיל, וכאשר ישנן קושיות, אף אקסיומות אלו נקראות לבירור, ובכך הבירור שלו נהיה יותר שלם ממה שהיה קודם לכן, והבנין הרוחני שלו נהיה יותר שלם.
אודה על האמת, שגם בציבור שלנו ובדרך שלנו יש מקום לברר דברים ולפעמים גם למצוא מקום לשינויים כמו שאנו רואים בפועל שיש לא מעט שעושים, אם כי כל שינוי צריך בחינה מדוקדקת האם השינוי נכון או לא, האם הוא יקדם או חלילה יזיק ויסיג אותנו אחור.
למרות היתרון הגדול של השאלות והבירור, יש דברים שהפתיחה שלהם איננה נכונה ואיננה טובה אלא אם אין ברירה צריך לעסוק בהם. אם בכל דבר שיקרה לנו, אנו נפתח את הכל לדיון ואת הכל לבירור, אנו עלולים להזיק לעצמנו הרבה יותר מאשר נועיל. לדוגמא, אדם שלומד מתמטיקה חייב כל הזמן להתקדם, אם כל פעם כאשר תרגיל לא יצליח לו, הוא ישאל אולי 1 2 אינו שוה 2 וכד´, וכל דבר הוא יחזור אל ההתחלה של כיתה א´ הוא לא יתקדם. לכן חשוב לברר את היסודות, אך חשוב לא פחות גם להמשיך הלאה. אדם שלא יעשה זאת, במקום להיות אדם מתבונן ומתקדם הוא יגיע להיות אדם מסופק ולא יציב בחיים שלו ובדרך שלו, ובכך הוא יפסיד את הכל. יש לנו משימות גדולות לפנינו, יעודים גדולים שה´ נתן לנו ואם כל הזמן אנו נעסוק באותם הדברים ושוב ושוב נחזור מהתחלה ניתקע ולא נעשה את מה שמוטל עלינו. לכן חשוב לברר יסודות, אך גם חשוב לדעת מה נכון לפתוח ומה חשוב שלא לפתוח.
לפעמים יבוא אדם מבחוץ וישאל, מדוע אתה לא שואל על הדברים האלו? הרי אתה סוגר את עצמך? והתשובה תהיה לא בגלל שאני מפחד לפתוח את השאלות אלא בגלל שאני לא חושב שזה נכון, שכעת אני כבר התקדמתי מהשלב הזה והגיע הזמן לשלב הבא ולכן לא נכון יהיה לחזור לאותו השלב שאתה שואל בו. לדוגמא, לא נכון יהיה שאדם כל החיים שלו ישאל כל פעם מחדש האם יש אלוקים! אדם כזה שאיננו מסוגל להתקדם הלאה, מאבד את כל עולמו, הוא לא יוכל לבנות דבר רציני, לא יוכל להתמסר ליעודים חשובים, ותמיד הוא ישאר בלי כלום. לכן יש מקום לסגירות כאשר היא נובעת משיקול אמיתי ולא צריך להבהל מכך. סגירות גרועה היא סגירות הנובעת מפחד, מאי יציבות ולא סגירות הנובעת מהבנה שזו הדרך הנכונה כעת. לדוגמא, אנו אומרים שלבן אסור לראות בת עם לבוש לא צנוע. דבר זה יש מי שישאל, מדוע להיות "סגור" מדוע לא לתת לו להתמודד? אכן יש מי שיאמר שאנו חוששים שמא לא יצליח להתגבר, אך אפשר לומר סיבה אחרת, שאנו רוצים שהוא יתמודד עם דברים אחרים, אנו לא רוצים שכל החיים שלו הוא יהיה עסוק רק בלהתמודד עם מראות אסורים אלא שיעסוק בתורה, יעסוק בתיקון העולם, ולכן להשאיר את האדם כל הזמן בהתמודדות אחת שהוא יכול להמנע ממנה, דבר זה הוא טעות גדולה. לכן למרות שאנו מאמינים שאדם יכול להתגבר אנו בוחרים שלא להתמודד בדברים מסוימים למען מטרות חשובות.
וכעת לאחר ההקדמה אשתדל לנגוע בכמה נקודות שאתה מעלה.
1. הביטחון בגאולה – דבריהם של גדולי ישראל על הגאולה נכתבו באריכות גדולה, ואינני רוצה להרחיב בנושא, אך רק אעיר נקודה אחת. גדולי ישראל ראו סימנים ברורים של הגאולה, ואף הגדרת הגאולה נבעה אצליהם ממקורות רבים בתורה. כאשר בחנו את ההגדרות ואת הדברים הגיעו למסקנה שזו גאולה. דברים אלו היו ברורים להם, ואף אנו התלמידים שלהם, מקבלים אנו את הבירור שלהם,יכולים אנו לברר לנו את הדברים, אך אנחנו כתלמידים ברור לנו שהרבנים הגדולים שלנו צודקים בבירור הזה. כך גם דבריו של הרב קוק זצ"ל בנושאים האלו ושל עוד גדולים. כאשר אנו מבינים שזו המציאות שבררו הגדולים, אנו כבר לא צריכים לשאול שאלות על הדברים, שכן יש לנו אמון מלא בגדולי ישראל. ואם בכל זאת האדם רוצה לבחון את הדברים על מנת ליישב אצלו בשכל ובנפש את הדברים, הוא יראה במקורות שהם הביאו, שכל הדברים נמצאים גם כיום במציאות. לדוגמא, ארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה, דבר זה רק התקדם מאז שכתבו הם את הדברים, שכיום הארץ רק נותנת יותר פירות ובאופן מופלא. עם ישראל חוזר לארץ – למרות כל הקשיים עם ישראל נמצא בארץ ישראל ומיישב אותה, בונה אותה, וחי בה. שלטון של עם ישראל בארץ הוא גאולה, וקיום מצות ישוב הארץ שהיה שכמעט ולא התקיימה בזמן הגלות קיימת כיום בשיא תוקפה. אכן ישנן בעיות, ואיננו עוצמים את העניים מהן, אך הבעיות אינן סותרות את עצם הדברים, לדוגמא אף אחד לא חושב שעם ישראל צריך לעבור לאוגנדה, למרות שבעבר הדברים לא היו כל כך ברורים.
2. לימוד חסידות – בשנים האחרונות תורת החסידות קיבלה דחיפה גדולה. אני רואה ברכה גדולה בעניין, שבתורת החסידות יש התעוררות גדולה של דברים מאד חשובים בתורת ישראל ולעם ישראל כולו. לכן אני חושב שחשוב לעסוק בתורת החסידות, חשוב לברר אותה ולקבל ממנה המון דברים חשובים. עם זה חשוב לדעת שבתורת החסידות יש חיסרון לא מבוטל, חיסרון שנבע גם משנים רבות של גלות, וגם מהדגשה של דברים שהם רק חלק מן התורה ובמקומות אחרים הדברים שלמים יותר. הרב קוק זצ"ל כתב באגרת שלו שבימים אלו יפה לנו שיחתם של תלמידי הגר"א עם תלמידי הבעל שם טוב ושהשלמות נובעת מבין שניהם. גם בתורתם של ה"מתנגדים" יש חסרונות שחשוב להשלים אותם מתורת החסידות. הבעיות של תורת החסידות בדור של הגאולה הן לדעתי בעיקר: א. ירידה מהכלל אל הפרט – תורת החסידות עוסקת בעבודת ה´ של האדם הפרטי ואף של החברה, אך לא בכלל כולו. המחשבות הן פרטיות ובכך האדם העוסק בתורת החסידות עלול להיהפך להיות אדם פרטי. ב. דביקות מול השראה – החסידות עוסקת בדבקות של האדם בה´ ודבר זה מאד חשוב, אך בארץ ישראל בגאולה יש שאיפה אחרת, שהיא בפשטות יותר חשובה והיא השראת השכינה בארץ. צריך להופיע את ה´ בתוך המציאות, ולשם כך לעסוק במציאות ולתקן אותה. לא לעסוק רק בתיקון של האדם עצמו, ובקשר שלו עם רבש"ע אלא בגילוי ה´ בעולם, לברר אותו ולהופיע אותו ביתר בירור. ג. חוסר איזון – בתורת החסידות יש הדגשה גדולה מאד לנושא התפילה, לעבודת ה´ של האדם, אך עניין לימוד התורה מקבל פחות תוקף. בגאולה, התורה יש לה תפקיד מרכזי מאד. ואף על האדם יש משמעות גדולה בהדרכה הזו של הדגש על התורה, שהדגש של החסידות עלול לגרום לאדם חוסר איזון וחוסר יציבות. דברים אלו ה"ליטאיות" משלימה לחסידות. ויתר מכך, תורתו של הרב קוק זצ"ל ובית מדרשו, מבססים את התפיסה היסודית לדור שלנו, ושאר הדברים עם כל החשיבות שלהם הם השלמה. כאשר האדם לא לומד בסדר הנכון, הוא עלול לקבל תמונה לא מאוזנת של התורה, תמונה חלקית ומעוותת. לכן מדריכים בכמה ישיבות לבסס קודם את הלימוד בכתבי המהר"ל והרב קוק זצ"ל ולאחר מכן ללמוד חסידות. לגבי הלימוד עצמו יש לשקול בכל מקום, איזה דגש לתת לכל ספר, וכיצד האיזון יבנה באופן הטוב ביותר, וזה תפקיד של כל ראש ישיבה ומורה דרך בישיבה לבחון את הדברים מתוך הבנתו את המערכת הכללי של התורה ובכך להדריך בדרך שלדעתו הטובה ביותר וכל אחד יבחר את המקום המתאים לו.
3. הקריסה של הציונות הלאומית החילונית איננה מהוה קושיה על תורתו של הרב קוק זצ"ל, שכן הוא עצמו כתב את התיאורים שיהיו כיום. דבריו של הרב קוק לא היו מבוססים על התחיה החילונית אלא על הגאולה שרבש"ע מוביל את עם ישראל. התחיה החילונית יש לה תפקיד חשוב והיא פועלת דברים חשובים מאד, אך היא לא כל הגאולה. הנזקים שבירידה שלה היא גורמת הם כואבים מאד, אך אינם גורמים לספקות בתורת הגאולה של הרב קוק זצ"ל, אלא לדחיפה לנו לפעול ביתר שאת לתקן את המצב בעם ישראל ולקדם אותו לקראת הגאולה השלמה. אנו מבינים כיום יותר מכל זמן אחר, עד כמה התחיה החילונית איננה ברת קיימה, ועד כמה חייבים להמשיך ולהתקדם. אינני אומר שהדברים קלים, אך אין דרך אחרת. ביטחון הגאולה דוחף אותנו להמשיך הלאה לקראת הגאולה השלמה ולפעול ככל יכולתנו.
4. התרבות כיום מתפתחת, ויש בה כלים חשובים מאד. יחד עם זה אי אפשר להתכחש לכך שהתרבות שופעת כיום דברים הנוגדים את התורה. היצרים והתאוות שולטים בתרבות, ודברים אלו בודאי שנוגדים את התורה. לכן חשוב לדעת להבדיל בין הכלי לבין המסר שהוא מעבר. מסרים שהם שליליים צריך להתנגד אליהם, ולכלים שהם טובים בהחלט יש מקום להשתמש בהם (כמו לדוגמא האינטרנט בו אתה שואל ומקבל תשובות). אכן לפעמים המסרים כל כך שולטים, שקשה מאד להשתמש בכלי בלי להיות מושפע מהדברים הרעים שבו, ולכן צריך לשקול כל דבר לגופו, לדוגמא לדעת לסנן את השימוש באינטרנט, לדעת להתמודד נכון עם התקשורת ולדעת מה לקבל ומה לא. חשוב מאד לדעת לנצל את הכלים נכון, וחשוב מאד שלא להיות נגרר אחר דברים לא טובים. אנו צריכים לזכור כל הזמן שהעיקר הוא התורה ועבודת ה´, ושאר הדברים הם כלים שיכולים להיות חשובים אך תמיד הם ישארו בגדר של כלים שצריך לברור האדם לעצמו באיזה כלי להשתמש ומתי. איננו מפחדים מתרבות, ולהיפך אנו דוגלים בתרבות נקיה וטובה שיש לה השפעות חשובות אך יחד עם זה אנו שומרים מכל משמר שלא להסחף אחר התרבות השלילית.

אני מקוה שעניתי על רוב הדברים, ובכל אופן אתה מוזמן לפנות אלי לכתובת שלי להמשך בירור הדברים ואשמח לעזור.
בברכה
יצחק.
Zahig2@shoresh.org.il