שאלה
בס"ד
שלום רב!
באחת השבתות האחרונות יצא לי לעיין קצת בפרשת סוטה ובהרחבת המשנה בעניין זה.
[שפורעים את שיערה, תופסים בבגדה באופן גס ומניחים לו להיפרם, ומצווה לבוא לראות את זה!] וכל המעמד המזעזע והמשפיל נועד לאישה שנשבעת לבעלה שהיא לא עשתה שום דבר!!! [שכן אישה שמודה שבגדה לוקחת גט והולכת לה...] קשה לי לקבל את היחס הזה... גם הסיפור על ברוריה הצדקת שהייתה "תלמיד חכם" בגרסה נשית ושאר התלמידי חכמים של הדור פשוט לא יכלו לסבול שישנה אישה שלומדת תורה ואולי היא גם יותר חכמה ובקיאה מהם ולכן שלחו מישהו בשיתוף עם בעלה להכשיל אותה...!
אלה הן רק דוגמאות... כי התחושה היא שזה יחס כללי שהיה אולי מקובל באותה תקופה אבל היום אין לו שום קשר למציאות ולמרות זאת אף אחד לא מעז לשנות את זה... -לא פסקי תורה ברורים- אלא הלכות של חכמים שהיו אולי צדיקים וגאונים אדירים אבל ההלכות שקבעו נקבעו מתוך ראייה גברית בלבד! החוסר בראייה נשית שהייתה משנה את כל ההלכה כ"כ מודגש ובמיוחד בימינו שפשוט לא מסתדר לי כל העניין...
סליחה על האריכות והלשון התוקפנית, ותודה רבה מאד מראש!
תשובה
בע"ה
אני מציע לעיין היטב בפירושו של הרש"ר הירש על התורה בפרשת סוטה. הוא מנתח את הדברים על פי דברי חז"ל בגמרא ומראה איך כל הפרשה מאזנת את היחס בין האיש והאשה , כך שממצב של קינאה וחשש של פירוד יגדיעו להבנה ואפשרות שעם רצון טוב ומאמץ יוכלו לחזור ולבנות בית נאמן.
בברכה,