שאלה
שלום,
לפני שבועיים בערך נשבעתי למישהי שלא אמרתי עליה דבר מסויים, באמת שהיתי בטוחה שלא אמרתי! ואז היא אמרה לי תשבעי לי בחיים של המשפחה שלך. אז אמרתי לה נשבעת! ואז אחרי שניה היה לי ספק בזה אז אמרתי לעצמי בלחש "..שאני לא יודעת". היססתי כי יש מצב שאמרתי את זה עליה כשהראש שלי לא היה צלול - אלכוהול. ואז היא אמרה נשבעת!ואמרתי לה כן נשבעתי אני לא נשבעת סתם! שבועיים אחרי זה בת דודה שלי נפטרה (היא היתה 4 חודשים בבית חולים). אני מרגישה אשמה.. אני מרגישה שהרגתי אותה.. יש דרך כלשהי לחזור ולנסות לכפר? עשיתי טעות איומה ואני בוכה על זה הרבה. לקחתי על עצמי כל מיני דברים בניהם לא לשתות יותר אבל אני מרגישה שאין דרך לכפר על זה. צריך לעשות התרת נדרים במיקרה הזה?למרות שתמיד אני אחיה עם זה שהרגתי מישהי ככ חשובה וציערתי המון אנשים.
תשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
באופן עקרוני לא נראה ששייך לחבר בין הדברים. א. בת דודתך איננה שייכת אליך, ואיננה לוקה על מעשייך. השבועות שלך יכולות לחייב אותך ולא את האחרים. אמנם לפעמים יש מושג של בני משפחה, אבל לא נראה שבנידון שלך את שייכת לנושא, ובייחוד שהיא כבר חלתה הרבה לפני המקרה המתואר. ב. על דברי שיכור יש להאריך האם נחשב כלל כדיבור או לא.
אמנם לגבי אלכוהול יש להבין שכל הסרת הדעת (אלכוהול או דבר אחר) הוא חמור והקב"ה עשה אותנו בני דעה, וכל אדם שמסלק את הדעת (אפילו לזמן קצר) כופר במהות האדם, כי רק בדעת ניכר האדם מהבהמה.
על כן עליך ללמוד ולהעמיק מהי הדעת באדם, את כל איסורי השכרות והנלווה עמם. כמו כן לעשות תקנה גדולה שאת לא שותה בימות החול משקאות חריפים או כל דבר שמסיר את הדעת, וגם בשבת לשתות רק מעט מקידוש ועדיף מיץ ענבים. כמו כן תמיד לומר "בלי נדר".
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון