נפלתי עם מדריך בנגיעה ולא יכולה להפסיק לבכות. מרגישה שהקב"ה שונא אותי

שלום לך.
רואה את המכתב שלך? יופי, תעברי עליו עכשיו עוד פעם ותביני למה משלמים ליצר הרע כל כך הרבה.
איזה יופי! תראי איזה אשף, אומנות ממש! לקחת בת של מלך, לעבוד עליה בגאונות ובום!!!
מגיע לקב"ה ואומר לו: 'הנה, תראה את הבת שלך? תראה מה עשיתי לה, איך שהפכתי אותה לסמרטוט, ועכשיו? תשלם לי!
גיב מי דה מאני! בירוקים כמובן...
יודעת משהו? סוד קטן? זה שנפלת בנגיעה? החיבוק אסור או ווט אבר? וואלה, זה לא כל כך מעניין אותו. לא באמת. לא בשביל זה משלמים לו שעות נוספות.
מה כן עושה לו את זה? בא לו טוב? לשבור אותך. לאט לאט. להרוס. להכניס בך יאוש.
פתאום את מתחילה לראות שהמוח שלך נהיה יצירתי פחד, איפה הוא היה בבגרות בספרות, לפחות היה יוצא לך מזה משהו..
אני לא שווה כלום. נוטפת בוץ. גועל נפש. ואז את מגלה שלא תאמיני, אבל חלק מהחכמה של אבא שלך עברה בכלל אליך. גנים. ואת מתחילה בשקלה וטריא, מריצה מהלכים שלמים של גמרא: אם הקב"ה המלך הקדוש, נו, אז באמת איך אני אוכל לעמוד לפניו בתפילה.
ואת בוכה, ואבא שלך בשמיים בוכה. והיצר כמאמר שולי רנד "זקן שכמותו כל כך עלוב בלי מסכה על הפנים" זורח מאושר. הא כן, הוא חייב לך. עשית לו ת'חודש.
אז את המילים הבאות את הולכת לתלות לך בחדר, ולהסתכל עליהם טוב טוב עד שתנשמי אותם בעל פה:
פרשת אחרי-מות. ויקרא ט"ז ט"ז "וכן תעשה לאוהל מועד,השוכן איתם בתוך טומאתם".
קראת טוב? השוכן איתם בתוך טומאתם. ובעברית:
אם הריבונו של עולם יכול לשכון איתך ביחד בתוך הטומאה, גם את יכולה!
מלך העולם, המלך הקדוש שוכן בתוך הטומאה. לא מהצד, מבחוץ, מהשטח הסטרילי. אלא איתך ביחד! בתוך טומאתם!
ואם תנגבי לרגע את הדמעות ותסתכלי מבעד לערפל הזה, אז תראי בתוכך את אוהל מועד, את אבא'לה שלך מחכה לך.
רוצה להראות דווקא מתוך הנפילה הזו כמה שהוא אוהב אותך.
מבינה? זה לא אהבה התלויה בדבר. תיראי טוב הוא יהיה בעניין ויטחן לך ת'מוח על כמה שהוא חושב שאת צדיקה...
זה דם! משהו אחר. משפחה. והנפילה הזו? היא קודם כל שטר חתום, עדות שתביני כמה הקב"ה אוהב אותך!
לא רצית ליפול. לא תכננת את זה. 'שבע יפול צדיק וקם',
אמר ר' מנחם מנדל מקוצק 'העולם אומר שלמרות השבע נפילות הוא קם ואני אומר שמתוך השבע נפילות הוא קם'. כלומר הנפילה הייתה הכרחית, בדווקא, כדי לקום, התנערי מעפר קומי, לראות בחוש איך שהקב"ה אוהב אותך.
את נמצאת עכשיו במצב שברירי מעין כמוהו.
יש לך אפשרות לקחת את הכאב הזה שלך ללב נישבר, ל'אין שלם מלב שבור' או חס וחלילה ליפול לעצבות, שעליה נאמר שכל החטאים שבעולם לא יעשו מה שעושה עצבות אחת.
ההבדל ביניהם? כחוט השערה. אותה שערה שנאמר עליה שאין בין גן עדן לגהינום אלא כחוט השערה.
אל תפספסי את הרגע. קבלת שיעור לחיים למה הסייגים של חז"ל לא סתם נכתבו ומסתבר שיש דברים שאין להם גיל או זמן. הא כן, וגם שמסתבר שמסוכן לשחק באש. היא יכולה לשרוף גם ת'צדיקים...
אז צאי מהביצה הזו של החפירה העצמית, תנגבי את העצב ותביני כפשוטו שאת לא אשת מלך. אלא בת של מלך.
אישה אפשר לגרש, בת אי אפשר להחליף.
שלא תחשבי אפילו להשתעשע ברעיון לפרוש מההדרכה.
חניכות שלך רוצות דמות אנושית. מלאכים יש בשמיים ולא ניתנה תורה למלאכי השרת.
להפך. דווקא עכשיו תכיני להם פעולה מטורפת על כל הדברים האלו ולמה חז"ל צדקו. את יודעת. היית שם.
ולהבא את גם יכולה לפתוח את זה לפני אמא שלך, יש מצב שאם תביא לה הזדמנות תופתעי לטובה...
אז יאללה, אל תפרגני עוד רגעים של נחת לזקן הכסיל הזה. יש לך, בתוך הלב שיחנו"ש עם מישהו שממש רוצה לדבר איתך
המלך קורא לך להתייחדות!
לא תלכי?

אבינועם
avinoam811@gmail.com