שאלה
פעם בשבוע אני נפגשת עם חברה, שאותה היכרתי לפני ראש השנה. היא דתייה ואני חילונית. כל מילה שנייה שלה זה ״כאילו״. ההורים שלי מאוד רוצים שאני אפגש איתה, כי הם חושבים שזה יעזור לי ליצור קשרים חברתיים בכיתה. אני לא מעוניינת בקשר הזה. כשההורים שואלים אותי למה, אני מתחילה לצרוח ולהגיד להם שאני פשוט לא מעוניינת. אני לא נגד דתיים, אבל אני חושבת שהקשר עם הילדה הזאת מיותר.
תשובה
שלום וברכה
את לא צריכה לצרוח ואת לא צריכה להתווכח.
מותר לך להכריע איזה חברה את רוצה ואיזו לא.
כמובן שכדאי להכריע לפי סיבות טובות ואמיתיות, וגם אם היא מדברת בצורה קצת אחרת – אם היא בחורה טובה והקשר הזה יכול להוציא משתיכן דברים טובים, לא כדאי לוותר עליו.
אולם כאמור, את בוחרת את החברות שלך כרצונך, וזה לא צריך להיות מלווה במתח עם ההורים או בהתנהגות של כעס וצעקות, אלא בהליכה שלך בדרכך, ובחיפוש שלך אחרי הדרכים שיהיה לך טוב עם החברות שאת רוצה בהן.
כל טוב