שאלה
לכבוד הרב שלום.
בורא עולם זיכה אותה להתקרב ליהדות מתחילת השירות הצבא ,התחזקתי דרך רב "חרדי" ולאור ההשקפה ועוד סיבות שונות אחרי שנתיים במג"ב השתחררתי על 21.אני לא מצטער על שום דבר ומאמין שהכל בהשגחה פרטית וזו מה שנשמתי הייתה צריכה כדי להתקרב.אחרי תקופה של שנה הקב"ה האר את רוחי באור הציונות ולמדתי בישבה דתית לאומית כמה חודשים.כיום אני בן 21 והתחלתי שירות לאומי.
כל ההקדמה היא כדי להסביר שאומנם אני לא מושלם מבחינה ידע הילכתי ואמוני אבל אני מרגיש מוכנות בסיסית ורצון גדול לחתונה.ופה מתחילה השאלה,אני אסיים את השירות לאומי בעז"ה רק בגיל 22 וחצי וכל זה אפילו בלי תנאי סף קבלה לתואר,כלומר שאם ארצה ללמוד לתואר זה יקח לי 4 שנים ואם להוראה 5 שנים,עד גיל 27-28. ואני פשוט לא מצליח להבין איך ניתן לשלב לימוד לתואר,עבודה להחזקת בית ומשפחה ולימוד תורה?
אשמח להדרכת התורה לאור מצב דורנו,תודה רבה מראש.
תשובה
שלום וברכה
ראשית, ברוך הבא.
השאלה שאתה מעלה היא אכן כבדת משקל ביותר. אין לה תשובה של "הדרכת התורה" בשל העובדה שהיא שונה מזוג לזוג, מאדם לאדם, והיא תלויה בהרבה מאוד נסיבות.
המציאות היום היא שזוגות רבים מתמודדים עם בעיה זו. אולי כדאי לך להעלות אותה באחד הפורומים כאן – אולי "הורות ומשפחה" – ובוודאי תקבל עצות טובות שתוכל לבחון האם הן מתאימות לתוכניות שלך ולאפשרויות שבפניך.
מה שאני יודע הוא רק שהדבר נעשה על ידי זוגות רבים, שלומדים ועובדים, ובני הזוג מתקדמים בהדרגה, אחד לומד ועובד חלקית והשני יותר עובד ופחות לומד, ולאחר מכן מתחלפים, ועוד דרכים שונות. אולם כאמור – החכמים יותר הם אלה שחיים בתוך העניין הזה עתה.
ואז בא מקומה של מידת הביטחון והתפילה.
כל טוב והרבה שמחה