שאלה
שלום לרב
יש גבר ואישה דתיים רווקים שהתארסו לאחרונה. שניהם מעל גיל 40.
הם יצאו תקופה,כאשר באותו הזמן הגבר היה מעוניין במיסוד הקשר ואילו האישה לא היתה מעוניינת בכך. על האישה הופעל לחץ חברתי להינשא לו, בעיקר מצד קרובת משפחה של אותה אישה.לחץ זה נשא פרי והם התארסו לאחרונה. אם לא היה מופעל על האישה לחץ מאסיבי, היא היתה מנתקת את הקשר עם אותו גבר. ניתן לומר שההסכמה שלה לא נעשתה מתוך רצון חופשי. משפחת האישה יודעת שהאישה לא מעוניינת באותו גבר ושהיא תינשא לו אך ורק מתוך לחץ שהופעל עליה. כמובן שהחתן ובני משפחתו לא יודעים על כך דבר. בנוסף לצרה הזאת,מדובר באישה שלא מעוניינת כלל למלא את תפקיד הרעיה (היא לא מעוניינת כלל בחיי אישות) ובני משפחתה יודעים על כך. כמובן שהחתן ובני משפחתו אינם יודעים כלל שיש לה בעיה רצינית בענין הזה.
האישה עצמה שעומדת להינשא, מרגישה כמו צאן המובל לטבח. היא רואה בצעד שהיא עושה סוג של הקרבה, משהו ניסיוני ולא משהו קבוע. אחרי החתונה יהיה לה מאוד קשה לתפקד כאשת איש וישנה הערכה שהיא לא תחזיק מעמד בנישואים.
השאלות שלי הן:
1. האם אין כאן בעיה מוסרית? הרי מדובר בהסתרת מידע מהחתן. הוא לא יודע שהסכמתה להינשא הגיעה מתוך לחץ כבד ולא מרצון חופשי. הוא גם לא יודע שהיא תעשה את קיום המצווה רק כדי לצאת ידי חובה. הוא אינו יודע שהיא תנסה להיפטר מקיום המצווה. הוא בכלל לא יודע שהיא איננה מעוניינת בחיי אישות.
2. האם אין כאן בעיה הלכתית? הרי הסכמתה להינשא לא ניתנה מתוך רצון חופשי.
היא היתה מאושרת ברווקותה וכעת כאשר היא תהיה נשואה אולי ח"ו היא תיכנס לדיכאון.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
זו שאלה עדינה וסבוכה, וצריך ללכת בה על קצות האצבעות. בעיקר לאור העובדה שהסיפור שבשאלה סופר מנקודת מבט של איש חיצוני ולא של האישה עצמה, ועל כן קשה לדעת מהי האמת. מניסיוני למדתי כי לא לחינם ציוותה התורה על שני עדים – בעיקר בסיפורים מעין אלה הרבה דברים הם בעיני המתבונן.
מה שאני כותב אפוא הוא בהנחה שהסיפור אכן משקף את הדברים כפי שהתרחשו:
א. בוודאי שמדובר בעניין בלתי מוסרי כלפי החתן, ומבחינה מסוימת גם כלפי הכלה.
ב. בעיה הלכתית ישירה אין כאן, כי גם אם החלטתה נעשתה מתוך לחץ, דברים שבלב אינם דברים, וכשהיא מסכימה להתקדש – היא מקודשת.
איני יודע לאן השאלה חותרת, אך ניתן לומר שלא כדאי לבנות כך בית.
כל טוב