שאל את הרב

נטילת ידיים- בירור

חדשות כיפה צוות ישיבת הר עציון 26/12/06 09:27 ה בטבת התשסז

שאלה

שלום רב!

ראיתי שאלה שנענתה ע"י ישיבת הר עציון ואינני מבין את התשובה (גם הרב אבינר אמר כך). השאלה היתה האם צריך לנטול ידיים כל פעם לאחר נוחיות. התשובה היתה שאין צורך בנטלה אלא אפשר לשוטפם בלי כלי וזה מטעמי נקיות. דהינו אין סיבה אחרת. ותמהני על כך.הרי כשאדם מתפנה, הוא כעת נפגם בכמה דברים:

(א) הוא נמצא במקום שבו רוח רעה(שירותים) ועל כן חייב בנטילת ידיים למיטב ידיעתי, בדומה לסיבה שבה נוטלים ידיים לדעת כמה מהפוסקים-רוח רעה.(אם אני מבין נכון, רוח רעה שאדם נפגם בה בשינה דומה לאותה רוח רעה שאדם נפגם בה כשנכנס למקום בו רוח רעה).

(ב) הוא נוגע במקום מכוסה, אין צורך נטילת ידיים על כך?!

(ג) עשיית הצרכים עצמם, לא מחייבת נטילת ידיים? אם באמת לא, יוצא מכאן שאדם שלדוגמא לא נגע במקומות המכוסים הללו בזמן עשיית צרכיו, לא יצטרך ליטול ידיו לפי הטעם של נקיות- שהרי לא נגע! אבקשכם גם לענות לסעיף זה, בנוסף לשאלה בכללותה.

תודה רבה רבה!

תשובה

שלום רב!
בכל הדברים האלו יש מחלוקת פוסקים, ואני הבאתי את הדעות שפוסקות שאין לחוש לרוח רעה.

לנקודותיך:
[(א)] לגבי רוח רעה - יש דעות הסוברות שבבית הכסא לא שייך דין רוח רעה, ומפרשים כך את הסוגיות. (ועיין בשו"ת הר צבי או"ח א´ סימן נ´ ד"ה הנה, בראשונה). בנוסף, הרוח רעה הזו אינה קשורה לרוח הרעה של השינה, ושונה בצורה מהותית ממנה.
[(ב)] גם בנגיעה במקומות מכוסים אין צורך בכלי , וראה את שו"ת ציץ אליעזר חלק ז סימן ב´ ד"ה בזה.
[(ג)]אין אפשרות לעשות צרכים בלי לגעת במקומות מכוסים. בנוסף, כניסה לשירותים בלי עשיית צרכים לא מצריכים נטילה בלי נגיעה במקום מטונף, (וראה במנחת יצחק המצורף למטה המביא סיכום של הפוסקים הסוברים שאין צריך ליטול ידיו כלל שנכנס לבית הכסא בלי לעשות צרכיו).


ומצורף כאן המנחת יצחק שמביא פוסקים שאין צורך בכלי:


שו"ת מנחת יצחק חלק ה סימן צו

[{אם היוצא מבהכ"ס צריך ליטול בכלי, ובענין מימי העיר למקואות עוד להגה"צ הנ"ל}]

ב"ה יום ה´ פקודי תשכ"ב לפ"ק. אחדשתה"ר כמשפט לאוהבי שמו. זה לפני איזה שעות אשר קבלתי גי"ה מיום א´ שבוע זו, והנני לעשות רצון קדשו על האתר להשיבו בדבר השאלה, אם היוצא מבית הכסא צריך ליטול ידיו מכלי, כי רוב העולם אינם נוטלים מכלי דוקא, ובפרט כשעובדים בפאבריק /בבית חרושת/ יש שם רק סינק.


והנה כהד"ג שליט"א העיר מקומו, למה דאיתא בש"ע (או"ח סי´ ב´ סעיף ז´) ובמ"ב שם, דנראה דלכתחילה יש להקפיד על כלי להעביר רו"ר, וכן נראה מחיי"א (כלל ב´ סעי´ ג´), דאף דשם מיירי מנט"י שחרית, מ"מ י"ל הה"ד ביוצא מבהכ"ס שהוא ג"כ משוב רו"ר =רוח רעה= עכת"ד, ומצאתי ראיה לדברי כהדג"ק, בדברי האלי´ רבה שם (אות י"ב), שכתב בזה"ל, וכתב ברמ"א דצריך לדקדק לכתחילה בכל החומרות הנוהגין לנט"י לאכילה, בכל הנך דברים וכו´ עיי"ש, אולם תוך כדי דבור כתב, אבל [בספר מקור חיים כתב, היוצא מבית הכסא], אף שרו"ר שורה עליו, מ"מ אינה בת מלך, [ואינה צריכה כלי וכו´ עכ"ל], [וכן מוכח מדברי המח"ב] שהביא השע"ת (בס"ק י"ב), ואף דשם לא הזכיר אלא אל כלי, מ"מ י"ל הה"ד בנוגע לבכלי עיש"ה, [וכן הביא במחצית השקל שם (ס"ק כ´), את דברי הא"ר בשם מקור חיים הנ"ל, דא"צ כלי, ביוצא מבית הכסא], עיי"ש, [וכן מוכח מדברי היש"ש (פ´ כל הבשר סי´ ט"ו), שהביא הטו"ז (בסי´ ק"ס ס"ק ט´), והמג"א שם (ס"ק י"ד), דהיוצא מבהכ"ס, יכול לשאוב מים בחפניו מן הדלי, ולרחוץ ידיו עי"ש,] וכתב ע"ז במהש"ק היוצא מבה"כ וכו´, ר"ל דא"צ לנטילה אז כלי כדלעיל עיי"ש, וכ"כ בספר כף החיים שם (סי´ ד´ אות ס"א) בשם כ"פ, דיש להחמיר בנט"י ג"פ =בנטילת ידים ג´ פעמים=, ביוצא מבהכ"ס, אבל א"צ כלי, עיי"ש, אמנם כמו שהביא השע"ת שם בשם המחז"ב, מהא דחזינן לרבנן קשישאי שרחצו ג"פ ביציאה מבית הכסא, עיי"ש, כן יש להביא מהא דחזינן גם כן, שדקדקו לרחוץ בכלי דוקא, ומשום דיש לחוש לדברי הא"ר בשם הרמ"א כנ"ל, אבל פשיטא דאין להחמיר כשעובדים בפאבריק, ועי´ מש"כ בתשו´ זקן אהרן מהד"ת (סי´ א´) לענין נט"י שחרית ולסעודה ונשיאת כפים מהברזא (קראן) /ברז/ שמעל הסינק, דלא חשוב כלי עיי"ש.


כל טוב
אריה

כתבות נוספות