נטילת ידיים בבוקר ולשון הרע

תשובה:

שלום לשואלת היקרה!
שאלת מספר שאלות בנושאים שונים. כדי שיהיה לי יותר קל לענות ולהתייחס לכל נקודה, סידרתי קצת את שאלותיך.
ראשית, כל הכבוד שאת שואלת על דברים שלא ברורים לך, ע"מ לברר את דיני ופרטי המצוות ולא פשוט לזרום איתם, כמצוות אנשים מלומדה.

1. [סדר נטילת ידיים של בוקר – מהי נטילה לסירוגין?]
נטילה לסירוגין ז"א שנוטל קודם את יד ימין וא"כ את יד שמאל וכך עושים 3 פעמים.
כיון ששאלת על נטילת ידיים של בוקר, רציתי לכתוב לך את כל סדר נטילת ידיים של בוקר כדי שהכל יהיה לך מסודר.
- לוקחים את הכלי ביד ימין וממלאים אותו.
- מעבירים את הכלי ליד שמאל.
- אח"כ שופכים על יד ימין – עד פרק היד (המקום בו כף היד מתחברת עם הזרוע)
- שופכים על יד שמאל – ג"כ עד הפרק.
- וכן שופכים 3 פעמים (ימין, שמאל, ימין, שמאל, ימין שמאל)
- לאחר מכן מברכים על נטילת ידיים ואח"כ מנגבים.
[מדוע נוטלים ידיים?]
א. בבוקר אדם נחשב לבריה חדשה, אחרי לילה שבו לא היתה יכולת לאדם לעבוד את ה´, מתעוררים ליום חדש של עבודת ה´. לכן צריך ליטול ידיים כמו כהן שנוטל את ידיו לפני העבודה.
ב. טעם נוסף לנטילת ידיים, הוא ש"ידיים עסקניות הן" בלילה הידיים נגעו במקומות מכוסים בגוף בהן יש זיעה. לכן לפני שאנו מזכירים את שם ה´ ראוי שננקה ונסדר את עצמנו כאילו אנו עומדים לפני מלך.
ג. ישנו עוד טעם נוסף עמוק יותר מהטעמים הקודמים, שאיננו יכולים להבין אותו בחשיבה שכלית פשוטה. חז"ל שהיו בקיאים בפנימיות התורה והקדושה לימדו אותנו טעם זה.
בשעת השינה, נסתלקה מהאדם נשמתו הקדושה, ובמקומה באה רוח הטומאה ושורה על גופינו. וכשניער משנתו וחוזרת הנשמה, מסתלקת רוח הטומאה מכל גופינו חוץ מהאצבעות, ורוח הטומאה אינה עוברת מהם עד שנוטלים ידיים. לכן צריך להזהר מנגיעה בנקבים (עיניים, אזניים וכו´) לפני נטילת ידיים.

2. [האם בלילה מותר לשפשף את העיניים כשמתעורר משינה במהלך הלילה וממשיך מיד לישון?]
נחלקו הפוסקים האם במהלך השינה מותר לגעת בנקבים.
יש שכתבו שכיון שבמהלך השינה דרך האדם לגעת במקומות שונים בגופו, ולא מצאנו שחז"ל הזהירו אותנו מכך, גם כשמתעורר באמצע הלילה וכוונתו להמשיך לישון, לא תיקנו חז"ל נטילה. ויש שאסרו כיון שסוף סוף רוח רעה שורה על ידיו.
למעשה, כתב בספר פסקי תשובות שניתן לסמוך כאן על השיטה המקילה ממספר טעמים.

3. [חשיבות איסור לשון הרע]
כח הדיבור הוא כח מיוחד שנתן לנו ה´ יתברך. כח המיחד את האדם. כח גדול זה ראוי שנשתמש בו לדברי קדושה ודברים חיוביים ולא נשתמש בו לפגיעה בברואים.
אספר לך סיפור שממנו נוכל להבין כמה הרסני יכול להיות כח הדיבור. חיים הינו בעל חנות ירקות, ששנים רבות מכר לכל אנשי השכונה. יהודה שקינא קצת בהצלחתו של חיים סיפר יום אחד לחברו הטוב יעקב, שהסחורה של חיים באיכות לא טובה כ"כ. עד מהרה עברה השמועה מפה לאוזן עד שרבים הפסיקו לקנות בחנותו של חיים. עקב הפגיעה בפרנסתו של חיים, נאלץ חיים לקצץ בהוצאות ולכן לא יכל להרשות לעצמו יותר לקנות לילדיו בגדים חדשים... אני יכול להמשיך את הסיפור הזה עוד הרבה על ההרגשה של ילדיו עם הבגדים הישנים וכו´. סיפור זה מלמד אותנו כמה מילה אחת יכולה להשפיע, גם אם דיבור זה לא מגיע לאוזנו של אותו אדם.

רציתי לשתף אותך בסיפור אישי שקרה לי. לפני כ 8 שנים, חבר שלי סיפר לי דבר גנות על בחור בגילי שאפילו לא הכרתי, לכן גם לא ייחסתי חשיבות לכך. רצה הקב"ה ולאחר כשנה פגשתי את אותו בחור ששמעתי בגנותו, ופשוט לא הצלחתי להשתחרר מאותו סיפור. ואז הבנתי שהקב"ה לימד אותי שיעור בלשון הרע. כמה חמור לשמוע בגנות אדם, אפילו אם אינך מכירו וגם הוא בכלל לא יודע..
מאז יוצא לי לפגוש אותו אחת לכמה חודשים ובכל פעם אני נזכר מחדש באותו דבר גנות ששמעתי... לצערי זה קורה עד היום.

החפץ חיים מלמד אותנו שלשון הרע אסור אף במקרה שלא נודע לאותו אדם שמספרים עליו לשון הרע, אדרבה, יש בכך עוון נוסף של "ארור מכה רעהו בסתר" שפסוק זה נאמר על מספר לשון הרע על חברו בלא ידיעתו.

את בטח שואלת את עצמך איך ניתן להיזהר בלשון הרע? רציתי להמליץ לך ללמוד כל יום כמה דקות הלכות לשון הרע מספר "חפץ חיים". לאט לאט נרגיל את עצמנו לדבר ררק דברים טובים, כך גם העולם יראה לנו טוב יותר...

4. [דין דילוג בשוגג ובמזיד בתפילת 18]
יש בדין זה כמה חילוקי דינים:
[דילוג בכוונה:] אם דילגת בכוונה על כל אחת מהברכות מתפילת 18 צריך לחזור לתחילת התפילה. (משנה ברורה סימן קיט ס"ק יג).
[דילוג בטעות:] אך אם דילגת בשוגג, הדבר תלוי על איזו ברכה דילגת. אם דילגת על אחת משלושת הברכות הראשונות (כולל אתה קדוש) – צריך לחזור לתחילת התפילה.
אם דילגת בטעות על אחת מהברכות האמצעיות (מחונן ועד שומע תפילה) – ניתן לחזור לאותה ברכה ולהמשיך משם לפי הסדר.
אם דילגת על אחת מהברכות האחרונות (מרצה והלאה) – חוזרים לרצה וממשיכים משם.

5. [קריאת שמע בעיניים]
השו"ע בסימן סב סעיף ג´ כותב שלכתחילה צריך לקרוא קריאת שמע בקול ולשמוע את הדיבור. אך אם קרא בלחש בלי שהשמיע לאזניו – יצא בתנאי שאמר את המילים בשפתיים. ואם לא אמר את המילים בשפתיים לא יצא בכלל.

מצטער שקיצרתי בחלק מהמקומות בהם היה ראוי להאריך, המון בהצלחה וממש כל הכבוד שאת שואלת ומבררת. מוזמנת לפנות אלי בכל שאלה למייל

ש"י
חברים מקשיבים
shlomoyitz@gmail.com