נדר

שאלה

בס"ד

כבוד הרב שלום רב,

אולי זה ישמע לרב מגוחך מעט אך נראה לי שהכנסתי את עצמי לבעיה...

לפני מס' חודשים הגיתי בלי משים לב את אותיות שם השם בזו אחר זו בלא וו החיבור בינהם או כל הפרדה אחרת. כששמתי לב מה עשיתי מאוד נבהלתי ולכן נדרתי נדר בפה שמעתה והלאה בכל פעם שאהגה אות ולאחריה אות אחרת אשים וו בינהן. הנדר דווקא מוצא חן בעיני מכיוון שהוא מאפשר לי את החצי שניית מחשבה הנוספת לפני שאני מוציא משהו מהפה באופן כללי. הבעיה היא שבשבוע האחרון חשבתי על פשט הדברים ולחרדתי שמתי לב ש:

1. לא ציינתי באיזה שפה האות צריכה להיות כך שגם אות בלועזית אני מחויב להגיד עם הפסק (ועוד עם וו ??? שהיא אות בעברית...). במסגרת עבודתי אני עוסק במקצוע שמחייב הגיית שמות אותיות בלועזית.

2. עצם הציון של האות וו ולא הפסק אחר הוא בעייתי, זו לא הייתה כוונתי, כוונתי היתה שאני אעשה הפסק כלשהו, רק שבטאתי במילים רק וו. לדוגמא אני לא יכול לומר "פתח אליהו" או "לשם יחוד" כי יש בהם הגיית שמות אותיות עם המילה "אות" בינהם ולא "ו"...

3. מה עם מילים שהגייתם היא האותיות מהם המילה מורכבת, לדוגמא, י"ג מידות, י"ד בניסן, נניח שעל אלה עוד אני יכול להתגבר על ידי אמירת מספר (לדוגמא 13 מידות).

4.בזמן שאני כותב לך שאלה זו אף עליתי על בעיה נוספת, אני כבר לא זוכר אם אמרתי "אהגה אות" או אהגה "שם של אות" כי אם אמרתי כמו האפשרות הראשונה למעשה גזרתי על עצמי שתיקה לכל החיים... כי בכל מילה שאנו אומרים אנחנו הוגים אותיות, ולפעמים הוגים שמות של אותיות...ואני לא יכול לשים "ו" אחרי כל אות שאני הוגה !!! (שפת ב' וג' כבר המציאו אבל לא שפת וו !!!). אם אכן אמרתי כאפשרות הראשונה אז הנדר כנראה מבוטל כי הוא סותר הלכה (אמירת תפילות בכל יום, קריאת שמע וכו'). הבעיה שאני כבר לא בטוח איך אמרתי זאת.

כבוד הרב, אני מניח שאתה לא יודע אם לצחוק או לבכות כשאתה קורא את שאלתי, והאמת שגם אני לא...מה לעשות ?

תשובה