נגמר לי הכח והרצון להמשיך לעשות..

ממש משמח לרשום, אבל כן.
הכוח עדיין נשאר, וגם אם את בתקופה שאולי זה לא הכי נראה,
שתדעי לך שהוא עדיין שם, אולי קצת מכוסה. אבל שם.
רוצה הוכחה? זה אכפת לך. אם לא היה אכפת לך לא היית שולחת לנו שאלה.
יודעת למי יכול להיות כאב שיניים? רק למי שיש לו שיניים.
שאתה עם תותבות, שזה כבר לא אמיתי, אין לך כאב שיניים.
אין לך למה ללכת לרופא שיניים, ועוד יותר – אתה אפילו לא צריך לצחצח שיניים.
אז לך כואב, את הולכת לרופא ותכף גם תצחצחי...
קודם כל אחותי – זה הצעד הראשון בלחזור לעצמך ולא להתייאש.
שאת יודעת שהכח עדיין קיים, ואת לא צריכה להקים הכל מאפס, זה מעודד.
שאת יודעת שזו רק תקופה, שתחלוף בע"ה, זה כבר הרבה יותר מעודד.

פעם היית ממש שמחה ופתאום קצת דעך בך משהו. והיום את שמחה לסרוגין.
את יודעת לשים ת´אצבע על נקודת זמן ספציפית?
שווה לנסות לגלות מה היה השורש. כי בטיפול שורש כמו בטיפול שורש כדי להצליח צריך להבין ת´מקור.
אולי את בתקופת לחץ בלימודים/ בעבודה/ בבית?
כי אם כן – יש מצב שזה אחלה טריגר לתחושת העצבות הכללית,
או החוסר חשק הזאת. וזה מקומי ואין מה לדאוג בכלל בכלל.
אולי מישו שאת מכירה מתנהג אלייך פחות יפה מפעם? וזה משפיע לנו על המצב רוח, אין אפס.
אז – ליזום איתו שיחה יכול להיות אחלה דרך לפתרון, או לחשוב על זה שוב ולהבין שזה לא באמת ככה..
אולי עשית איזה משהו ואז הפסקת לעשות, ופתאום מרגיש לך ריקני כזה, ומביא אותך לעצבות ואדישות.

יכול להיות. ויכול להיות שלא. יכול להיות שאין לך משהו ספציפי שאת יכולה לומר – וואלה, זה זה.
תחושת דכדוך קצת אינסופית, שמה שעוד יותר מדכא בה זה שעובר לך בראש -
איזה באסה שאני ככה, פעם הייתי הרבה יותר שמחה..
אז מודעות, כמו שכבר אמרנו, זה הצעד הראשון.
הצעד הבא, זה ללמוד לשמוח ממה שיש לך. ותפסיקי עכשיו לחשוב ´אין בי כלום´, יש לך!
ללמוד לשמוח מכשרונות שלך,
ללמוד לשמוח מדברים יפים שאת רואה,
ללמוד לשמוח מסיפורים מצחיקים, ממעשים טובים.
כי בתכל´ס אנחנו מוקפים בטוב.
מה שכן, אנחנו צריכים אולי ללמוד שוב איך לפתוח ת´עיניים,
ואז בקלות יהיה לנו בחזרה אש בעיניים.

יקרה, הכח שם. את תצליחי לחזור לעצמך. ותצמחי ותעשי.
תני לך צ´אנס. אנחנו נותנים לך.
שיהיה בהצלחה גדולה,
חברים מקשיבים.