שאלה
שלום כבוד הרב.
אני בחור ישיבה בן 19 וחצי ויש לי חברה בת 18 כבר שנה וקצת. בתחילת הקשר לא שמרנו נגיעה כי כך גדלנו וחונכנו, ולאחר שהבנו כמה זה חמור החלטנו להתחיל ולשמור. יש לציין שאנו דיברנו על חתונה והחלטנו שאנו לא בשלים לכך עד לעוד כשנתיים פחות או יותר. אז החלטנו לשמור בהדרגה כדי שזה לא יתפוצץ, וכל פעם שאנו נפגשים אנו לא שומרים בחצי שעה הראשונה ואז שומרים עד סוף הפגישה. ולאט לאט להוריד את זה..
א. האם זה טוב? הרי בבת אחת לא נוכל לשמור..
ב. האם שמירת הנגיעה לא תקלקל את הרגש שלנו אחד כלפי השני? או תפחית אותו? הרי הנגיעה מחזקת את הרגשות בצורה משמעותית. ואני לא רוצה שהרגשות יפחתו בזמן הארוך הזה יחסית עד לחתונה.
תודה לרב על זמנו.
תשובה
בע"ה
אמנם "בתחבולות תעשה לך מלחמה" וזה נאמר גם על מלחמת האדם עם היצר, אבל אני לא יכול לומר על דבר אסור שהוא טוב, אפילו לא באופן זמני.
צריך להישמר מנגיעה אחד בשני, זו היא מצוה מן התורה - "לא תקרב" - כל קריבה שהיא. גם כשתהיו נשואים, כל זמן שהאשה נדה עד הטבילה אסור יהיה לכם לגעת אחד בשני, זה חלק מצורת החיים של איש ואשה בישראל, ששומרים ויוצרים קדושה בחייהם.
שמירה על קדושת היצר רק תעזור להעמיק את הרגש ולא תחליש אות ח"ו. אבל משחק עם היצר, רק מבלבל ויוצר יחס לא ברור ועקבי שאיינו מוסיף אלא מתח , בד"כ שלילי.
המגע הגופני יש בו באמת בטוי חזק של הקשר הרגשי, אבל הוא לא בא אלא כמדריגה נוספת מעל הקשר הנפשי, ולכן יש זמן שחייבים להקפיד שהקשר יהיה נפשי בלבד ללא מגע ורק אח"כ בא השלב שבו מותרת גם הנגיעה.
בברכה,