מתי גם אני אתחתן?

שלום שואלת יקרה...
קודם כל ולפני הכול זה שבכלל מצאת לנכון לפתוח את זה כאן ולשתף בשאלה-בעיה שלך עוד אנשים, מראה עד כמה הכוונה והרצון שלך אמיתיים בצורה כזו שרואים מאיזה מקום השאלה שלך מגיע ובאמת לפי השאלה רואים שהיא מגיע מהמקום הכי אמיתי גבוה ופנימי שיש.
אז נכון שאני לא מכיר את אותה אחת שאמרה לך שהרצון שלך לא מספיק חזק ובטוח שהיא התכוונה לטוב כמו שאני בטוח שהיו לה את השיקולים שלה ובכלל, אני גם מניח שהיא מכירה אותך יותר טוב ממני ככה שכבודה במקומה מונח ועדיין יחד עם זה אני חושב ש...
אף אחד לא יכול לבוא ולומר לך שאת לא מספיק רוצה!
רק את יודעת כמה את רוצה וכמה זה כואב לך.
לא צריך להיות מבין גדול כדי לדעת כמה הנושא הזה של השידוך יכול להיות מלחיץ וכמה שבנים יכולים לאכול את הלב ממנו... לבנות אני מניח זה יותר קשה.
לא משנה איך נהפוך את זה, תמיד זה דוקר כזה בלב, לראות את חברה שלך מתחתנת והולכת ביחד עם הארוס/בעל/מדוייט שלה ואז שאת עוברת מולם לא נשאר לך אלא לפלוט כזה חצי חיוך שכמו בא לומר:
´לא לא זה בסדר, באמת. אני מפרגנת לכם מכל הלב.
אני?
אני רגועה. כל אחת והזמן שלה.
אל תדאגו לי, בינתיים אם אתם רוצים אני מוכנה לעשות לכם בייביסיטר לפשוש שלכם.
רק תדאגו להנות ולבלות ביחד, יש לכם כסף נכון?
באמת בכיף´.
אז זה ממש לא ככה.
ואם תשאלי עוד אלף בנות כמוך שעדיין לא התחתנו, אז גם הם יגידו לך כמה סרטים הם אוכלות מזה ולמה למה לעזאזל איתן זה הולך כל כך קשה.
אז אחרי כל הכאב הזה, ולא כהגזמה או מאטפורה, כפשוטו ממש, אחרי כל זה מישהו או מישהי יכולה לבוא ולומר לך שאת לא באמת רוצה?
נראה לי קצת תמוה ושוב, בלי להוריד מהכוונות או השיקולים של אותה אחת שניסתה באמת לעזור לך.
הלאה.
כתבת גם:
"כל פעם שמגיעה הצעה (כלומר עד עכשיו - כולם חוץ מאחת) היא נתקעת לא אצלי, עד שכבר חשבתי שיש איזה עיכוב מלמעלה."
את רואה את זה כעיכוב, ואני אומר לך שכל ´עיכוב´ כזה הוא בעצם עוד שלב שאת צריכה לעבור בכדי שתגיעי אי"ה למיועד שלך.
תראי, אנחנו יכולים להגיד שבשבכל אנחנו מבינים הכול.
באמת.
מבינים את זה שיש ריבונו של עולם.
ויש השגחה פרטית, וכן כן, ברור, הכול משמיים וחס וחלילה שיהיו לנו ספיקות ויהיה בסדר.
אבל אם הלב שלנו קצת עצוב ומיואש, ופה בורחת לנו דמעה ושם אנחנו משחררים אנחה כזו, של תסכול וכבר ´ה´! אין לי כוח לכל הגיהנום הזה´, אז כנראה שאנחנו צריכים לחשוב בצורה שונה.
בטח שמעת על הזוג הזה, שמתחת לחופה פתאום החתן שלנו, התחיל להחוויר קצת.
אז הרב שקידש אותם שאל אותו:
´מה קרה?´
והחתן ענה לו:
´הטבעת! אני לא מוצא אותה!!
נראה לי שהיא בבית.´
אז בלי קשר לזה שיש לו מזל שאשתו לעתיד הייתה אם ההינומה למה אחרת היא הייתה שורפת אותו רק במבט שלה
´ידעתי שזה יקרה...´ שלחו שני חברים שלו לטוס ולהביא לו את הטבעת וככה כל האורחים, רבנים, תזמורת , כולם כולם חיכו שהטבעת תגיע.
אחרי שעה ומשהו הגיע סוף סוף הטבעת.
ואז אמר הרב:
´נו, עכשיו זה הזמן שלכם להתחתן´.
ותדעי לך שזה סיפור פשוט אבל עם מסר ענק.
רק מה, הפסקנו להאמין בדברים האלה.
נכון, לשניה אחת זה תופס אותנו, את הלב.
אחר כך זה כבר מתפוגג לו ואז כשאת יוצאת מהאוניברסיטה ורואה את בעלה של החברה שלך מגיע עם המכונית כדי לאסוף אותה, שוב פעם תחושי דקירה כזו בלב, וגוש גדול בגרון שיצבע לך הכול בגועל ויאוש.
אנחנו ישר חושבים במושגים של עיכוב ואולי זה בכלל משהו משמיים בגלל שהדור שלנו זנח את הדברים הפשוטים והישרים ובעל כורחו הושפע מכל התועפה הזו של הלקחת סולם גדול ולחפש בשמיים, אולי שם סוף סוף נמצא את התשובה.
קבלה בגרוש.
הכרתי גם זוג אחד, שאהבו באמת אחד את השנייה ונפרדו רק בגלל שהם הלכו לרב והוא אחרי החשבון שהוא קיבל מאבותיו אמר שלפי מס´ השמות הולך לצאת מכאן אסון וזה לא זה, נו מה הוא יכול לעשות...
ואני לא הבנתי.
באמת שלא.
הרי כתוב מפורש בתפילה למציאת הזיווג:
ובעונותינו הרבים אין עוד נביא ולא בעלי רוח- הקדש, לדעת איזו ראויה כדי לקיים מצותיך.
כלומר, נכון, היה לנו הרבה יותר פשוט ללכת לנביא ולשאול אותו:
´אממ..סליחה שאני מפריעה אבל, ההוא, רואה, זה שבתמונה, מה אתה אומר? יש מצב?
והוא היה אומר לך:
רק דקה, פורש לפינה צדדית, מגיע לגילוי אליהו ו..:
מזל טוב!! 200 שקל בלי מע"מ. כן, הבאה תור´.
אבל זה לא עובד ככה.
אנחנו מחוייבים לעשות את שלנו, לקום בבוקר מתוך כוונה כמו שאומר ר´ חיים מוולז´ין לעשות כמה שיותר נחת רוח וקידוש ה´ בעולם (והערת אגב, לפי הכוונה הזו, כך נקבל את מידת הסייעתא דשמייא במשך היום בכדי לעזור לנו לקיים אותה באמת) ולעטוף את כל העשייה הזו, בתפילה ורצון אמיתי להקים בית יהודי שיושתת על חיים של תורה. סה טו.
יותר מזה, אני כבר לא חושב שזה אמור להשפיע עלינו.
עדיין ברור שיש היום מקובלים אמיתיים וצדיקים גדולים שיודעים חשבונות שאנחנו לא נוכל אף פעם להיכנס אליהם.
נכון, מי אני בכלל שאני אבוא ואגיד לך, שהרב הזה והזה לא צדיק או גדול כי באמת שאני לא כלום בקטע הזה, אבל עדיין, הדברים איבדו שליטה לגמרי וכל בת שקצת מתעכב לה השידוך כבר מתחילה לחשוב ש:
´בטח, נו, הרי גלגול שעבר הייתי תרנגול ולפני שעה, כשאכלתי בקפיטריה עם חברות שלי לא ברכתי על העוף הנה, כאשר יגורתי בא לי...
אין אפס. משה אמת ותורתו אמת.
הכול בדוק!´
פשוט להשתחרר מזה.
במקום להיכנס לחוסר אונים, להתחיל ולדבר איתו.
עם הקב"ה.
הרי סוף סוף מי שאחראי על השידוך שלך זה לא הרב ההוא שקיבל את ההסכמה של הרב הזה, אלא הריבונו של עולם ואיזה מזל יש לנו שהוא ורק הוא אחראי על זה.
מה שכן, ייתכן ואת צריכה לשבת עם עצמך ולראות בלי בהלה, אולי פגעת במישהו, אולי יש מישהו או מישהי שמקפידה עלייך, לא בקטע המיסטי אלא יותר במובן האמיתי והיושר הפנימי.
שתגיעי למצב שאת לא תחושי כאב על זה שפגעת בא או בו במידה ואכן פגעת, בגלל שאת כבר ממש רוצה להתחתן אלא בגלל שפשוט זה נוגד את הקו שלנו כבני אדם שנבראו בצלם אלוקים ואמורים לעשות רק טוב, כאן בעולם הזה, ועכשיו איך אנחנו יכולים להמשיך כשאנחנו יודעים שמישהו נעלב וכואב בגללנו.
אז לסיכום,שואלת יקרה...
להתפלל ולדבר ולרצות, כי הרצון הזה שלך שווה יותר מהכול ויחד עם זה לראות איך את יכולה בעולם שלנו, כאן מבחינת ההשתדלות שלך, להזיז את הדברים.
דבר נוסף חשוב לא פחות.
ייתכן ויש מכנה משותף לכמה סיבות שבגללן כמה דברים לא יצאו לפועל.
תנסי לראות מה הסיבה שהפגישה הזו נדחתה או מה הסיבה שעם ההוא זה לא כל כך הלך.
יכול להיות שזה קשור אלייך, אולי לשדכנית, אולי לבחור ולא לשכוח שתמיד תמיד זה מה שלא יהיה, זה הכי קשור לקב"ה.
לא סתם לוקח לנו 9 חודשים להיוולד.
מה שיותר יפה, עוצמתי, טהור, מרומם, לוקח יותר זמן.
נכון,יש הרבה בנות שהלך להן בקלות אז?
אין לנו עניין בקשיים אבל שמעתי גם על מהלך שאומר שיש עניין שלא הכול יבוא בצורה חלקה.
מספיק להסתכל על תהליכים שקשורים לעם ישראל, גאולה, ועוד כמה נושאים שלכאורה לא קשורים אולם מצד שני אי אפשר שלא להבחין במכנה המשותף שלהם.
בהתחלה זה קשה. גם בהמשך.
אולם הסוף הולך להיות שווה את הכול.
ויהיה אי"ה בסדר, אני חוזר שוב,
את רק בת 21 וגם אם היית בת 29, מה קרה?
לא נעים,אולי קצת מלחיץ, אבל ברגע שנפסיק לקחת את המובן מאליו כמובן מאליו כל החיים שלנו יראו אחרת.
את מוזמנת לראות איזה מקרים באמת קשים יש בעולם וכמה כל אחד צריך גם במצב שלו, שהוא בטוח שיותר רע מזה לא יכול להיות, להסתכל ולהודות לקב"ה.
גם הקשר שלך אם הקב"ה אמור להיות הרבה יותר חזק וישיר דווקא בגלל זה.
בגלל הלב הנשבר הזה שלך.
שיהיה בהצלחה ושנשמע בשורות טובות.
אם בא לך להעיר או להבהיר את מוזמנת לשלוח למייל
שבת שלום.
אבינועם
avinoam811@gmail.com