מתחילה לחשוב על מדריך שלי.. מה לעשות

בטוח שהוא ממש חמוד. ומבין. ומקשיב. אבל בכל זאת את שואלת את השאלה – מה לעשות???
למה? כי עדיין איפהשהוא במקום אפל בשכל שהרגש עדיין לא השתלט עליו מנקרת השאלה -
האם באמת מתאים ונכון לי עכשיו חבר, גם אם הוא היה מדריך שלי והוא הכי אחלה בעולם.
השאלה אם יהיה לך חבר או לא, בראש ובראשונה היא לא תלויה במי הבן אדם מולך,
אלא במי את ואיך את רוצה לבנות את עצמך.
כי זה גיל שאנחנו בונים ת´אישיות שלנו, איזה אנשים נהיה. את לא רוצה לקבל את ההחלטות שלך,
לא משנה למה, בגלל חבר כלשהוא, לא משנה כמה כיף לך איתו באותו רגע נתון.
את לא רוצה לקנות לעצמך התנהגויות והרגלים שמושפעים מ´איך תיראי בעיני החבר שלך´.
זה ברור לך שאם תמשיכו לדבר, המחשבות בראש ימשיכו לרוץ.
את לא יכולה לשים ת´לב שלך על ניוטרל.
אז לפני שאת מחליטה ´רק להמשיך לדבר איתו´ תדעי טוב מה ההשלכות של זה.
* זהירות ספויילר* זה לא יישאר רק ברמת הלהמשיך לדבר.
מה שצריך להוביל אותך בהחלטה שלך זה, שכשאנחנו מתמלאים מבחוץ בכל מיני דברים שקיימים בתוכנו בקטנה,
זה מתעצם. ומסיח אותנו מהעמל העיקרי שאנחנו צריכים לפעול בו. אנחנו מושפעים ממה שיש סביבנו, ממי שסובב אותנו.
ומה שאנחנו צריכים לדאוג זה למלא ולהטעין את עצמנו בדברים שיהיו הם המשפיע הגדול על הנפש שלנו.
שיהיו החלטות טובות.
מוזמנת לחזור אלינו בכל שאלה,
חברים מקשיבים.