שאלה
בפניה הקודמת שלי לגבי משפט עיברי קדום בנושא אינוס בתולה נענה לי ע"י צוות משיבים שאחת הסיבות למשפט רחום העבריינים הוא תוחלת החיים הקצרה שבגיל 12 הילדות היו בוגרות ובכל זאת,כיהודי מתחזק הרשו לי להקשות ולשאול:
התורה ניתנה לנו במעמד הר סיני ע"י אלוהים, ואנחנו מצפה שישות כגון אלוהים תניח יסודות למוסריות כזו שתהיה על-זמנית (לדוגמא, לא תרצח מחזיק מעמד לא רע) ואילו ההלכות הללו מהתורה הן בדיוק ההפך מכך. העונש על מעשה האונס, בגידה, פדופיליה בתורה, בהשוואה לימינו אנו, הוא מזעזע, הזוי, מעורר פלצות, ומגוחך. היום, היו משלחים את האנס לכלא לשנים רבות, היום לא סוקלים נשים ואב לא יכול למכור את בתו. העובדה שבתורה מותר לעשות זאת נובעת מהעובדה שהספר נכתב ע"י נכתב ע"י גברים, בידי גברים ללא שום התערבות שמימית או נשית והוא מתאר את ההלכות שהיו נהוגות אז, בהם האישה הייתה קניין ורכוש,. המילה אכזרי לא מתקרבת לתאר את הטירוף, האטימות, האדונות של ההלכות הללו ביחסן לנשים , איך ניתן לייחס את המוסריות הזו לבורא עולם ? אנא תגובתכם.
תשובה
שלום לך.
אני כבר נשאלתי שאלה דומה, כאן באתר "כיפה", ותשובתי הייתה, כי בתי הדין (ה"סנהדרין") לאורך כל הדורות השתמשו בכוח שניתן להם על ידי הקב"ה, להעניש עבריינים בעונשים שונים, וזאת מעבר לכתוב בתורה.
עונש המאסר היה נוהג (בלשון המקורות "כיפה") והוא היה פחות סימפטי ועדין ממאסר היום, ואפילו עונש מוות כאשר חברי הסנהדרין ראו שיש עליה בפשיעה מסויימת, וראו צורך לתקן חומה נגד הפירצה.