משהו גדול

בס"ד

שלום לך ותודה על הפניה!

ראשית יישר כח על האומץ לקום ולהתקדם, זה ניסיון מהקשים ביותר ואת מתמודדת מולו. בלא שום ספק יש בשמים נחת מן ההשקעה שלך ולא חשוב שלא הצלחת להשתחרר בכל מאת האחוזים עדיין.

שנית, זוגיות זה דבר שקשה לוותר עליו, ואין דבר הדומה לו.
ראי איזה פלא! יש בן אדם הטוען שהוא מתעניין דווקא בך ושאת הציר המרכזי של חייו, הלא זה ממלא, מפליא ומחמיא.
כמעט שאי אפשר לעמוד מול זה ומי שטעם זוגיות, יימצא מזור אמתי לנפשו רק אחרי החתונה. דבר זה אך מדגיש את המאמץ הרב אותו השקעת בפרידה.

לא אוכל להכחיש כי נכונה לך דרך ארוכה, אך אי"ה תצלחי אותה בשלום ונשתדל לעמוד לעזרך.

מכאן זה מתחלק ל-2:
לגבי האנשים "האחרים"- הם בהחלט ישכחו.
אם תתמידי בהתקדמות, ואנשים יפנימו את עובדת היותך רצינית, הם ילמדו לקבל ולכבד אותך כפי שאת.
ברוב המקרים אלו שכאלו לא מקבלים, הם בעלי אינטרס שרוצים לשוב ולמשוך אותך חזרה לעולם הקודם. הם בהחלט ינצלו כל מצמוץ בכדי למצוא פרצה והתרופה הטובה ביותר היא להמשיך ולהתקדם. הם אינם מהווים בעיה אמתית.

החלק היותר מורכב הוא לשכוח את מה שהיה, וזה מפני שזה מאד תלוי בנסיבות שגרמו לך לעשות את אשר עשית. אסביר את דברי:

לפעמים הזיכרונות צפים בגלל קשר רגשי לא פתור, ואז צריך לעזור לך להשתחרר ממנו.

לפעמים יש תחושה של ניצול, לדוגמא כאשר נכנסת לקשר גופני כתגובה ללחץ וללא שכנוע פנימי, ואז נצטרך לעזור לך להבין את עצמך.

לפעמים הבעיה היא מצפונית, את רואה בעצמך חוטאת וודאי לך שה' כבר לא סופר אותך (דבר שלא נכון בכלל חלילה) ואז נצטרך לשכנע אותך שה' חפץ בך ותשובתך תתקבל ברצון

לפעמים הבעיה המרכזית היא תדמיתית, מעין תחושת סוג ב' (מוטעית)- ואז צריכים לחזק בך נקודות טובות שקיימות בך, כאילו שיגבירו בך את המודעות לערכך.

ולפעמים דווקא החרטה, אשר מודגשת על ידי ההתקדמות שלך, היא זו שמעוררת בך בחילה מן הזיכרונות, ואז לפעמים פשוט הזמן עושה את שלו.

אני רוצה לדעת אם איזו מן הקבוצות לעיל את מזדהה ביותר, ולפי זה נמקד את העצות.

המייל שלי:
eyfy156@gmail.com

חנוכה שמח!

אליהו