משבר אמוני

שלום תמר,
חלק מתהליך התבגרותו של כל אדם היא גם העלאת שאלות שנוגעות בנקודות הכי בסיסיות של חיינו. לפי דעתי אם משהו טוען שלא היו לו מעולם שאלות והתלבטויות אז אחד מהשניים הוא הנכון- 1. או שהוא משקר. 2. או שהאמונה שלו והשקפתו רדודה. לכן אני חושב שצריך להיות מודע לעובדה שאני לא חריג בכך שאני מתלבט וישנם שאלות וספקות באמונה. נקודה שנייה שיש לזכור היא שהתשובות לא ניתנת בצורה מיידית. לא ניתן לצפות שנקרא איזה ספר וכל הבעיות יפתרו. צריכים להיות מודעים שמדובר בתהליך, וגם אם לא הכל ברור בהתחלה אל לנו להתייאש ולוותר על הכל באמצע.
נקודה נוספת היא שגם אני לא מזדהה עם הספרים שכתבת שקראת. יתכן ואני לא נאמן למערכת בכך, אך אני לא בטוח שהחוברות שהזכרת קודם היו משכנעות גם אותי אם הייתי במצב שלך. קשה לי להפנות אותך לספר ספציפי כי אני לא בטוח שקיים אחד כזה, אלא יש צורך בראייה יותר מקיפה וגיבוש הבנה אישית. אני אמליץ על מספר ספרים שאני מאמין שיוכלו לעניין אותך: הרב יובל שרלו כתב ספר פירוש על שיר השירים שנקרא "אחריך נרוצה". הספר מאוד ארוך, אך בהקשר זה הפרק האחרון- ´משמעות שיר השירים לאמונתו של אדם בימינו´ מומלץ בחום. כמו כן יש שני ספרים קצרים: של הרב זאב קרוב (שאני לא זוכר את שמו) והרב חיים נבון-´הגדר הטובה´.
אנו מוצאים גישות שונות אצל חז"ל איך להוכיח את אמיתת היהדות. ישנם ראשונים שניסו לתת הוכחות מופתיות בין מתוך ההיסטוריה היהודית והן מתוך עיון במצוות ובציווים של ה´. אני לא בטוח שההוכחות שתמצאי בספרים אלו אכן ישכנעו אותך. ברוב ההוכחות ישנו שימוש נרחב בביטויים מימי הביניים והשפה של השאלות שונה לגמרי ממה שמעסיק אותנו היום. למרות זאת אני חושב שניתן להפיק תועלת רבה מלימוד מקורות אלו, אך במקביל לזכור שלא צריך לחכות ולצפות להוכחות מוחלטות ממקורות אלו.
הרמב"ם במורה הנבוכים מנסה להוכיח כי הקב"ה ברא את העולם. בסופו של דבר הרמב"ם מגיע למסקנה שלא ניתן להוכיח זאת אך לא ניתן גם לשלול זאת. ואז הרמב"ם קובע שבדיוק במקום זה נכנס עניינה של המסורת. כאשר יש דברים שאנחנו לא יכולים להוכיח בצורה מוחלטת יש מקום לבחון שיקולים שאינם מוחלטים אך מסתברים. שיקולים כגון מסורת שעוברת מדור לדור (כדוגמת דברי הכוזרי על מסורת של עם שלם) בהחלט יכול להיות שיקול להכריע, לפחות בינתיים עד שעונים תשובה סופית. החשיבות היא לדעת שגם אם אנחנו עדיין בתהליך אין סיבה לוותר על הכל ולהתייאש, אלא ניתן להמשיך ולקיים מצוות גם בשלב באמצע. ישנה אמירה מעניינת של רס"ג שעקרונית היינו יכולים לכתבו את כל התורה לבד ע"פ השכל, ובעקבות כך הוא שואל מדוע אנו זקוקים לקבלת מצוות בהר סיני. אחת מהתשובות שלו היא שאנו זקוקים לכך בשביל הזמן עד שנוכיח ונשכיל להבין את המצוות ע"פ שכלנו.
בנוגע להבדל בין הדתות, לפי דעתי ההבדל בינו גדול מאוד והוא לאו דווקא רק סביב ההוכחות לנכונות הדת. כוונתי היא שיש הבדל מאוד משמעותי בין הדתות על ההסתכלות על העולם ועל מטרתנו כאן. אני אתן מספר דוג´- הגישה של הנצרות היא שיש פער בין הקודש ובין החיים היום-יומיים. לדוג´ ניתן לראות זאת בכך שאנשי הדת לא מתחתנים ולא מולידים ילדים. בכך בעצם יש אמירה שאם כולם ינהגו כך (כפי שקדוש) הרי העולם יכחד. היהדות מתנגדת לכך ורואה ערך משמעותי במשפחה וקיום חיי אישות (בדרך ההלכה) אינו חטא אלא מצווה גדולה מאוד.
הרב סולובייציק בספרו איש ההלכה מעיר על הבדל נוסף שמשמעותי: בנצרות אדם יכול להיות מושחת ומנובל בחיי היום-יום אך יחשב כצדיק וטהור. לא משנה מה העושה מחוץ לכנסיה אם הוא יבוא לכומר ויתוודה הרי הוא קיים את חובתו הדתית. ביהדות ההיפך הוא הנכון- מטרת המצוות היא לחנך לחיים קדושים בכל המעשים הרגילים שבכל יום. התורה מצווה קדושים תהיו ובמקביל נותנת איסורים ספציפיים על הונאה ורמאות (כמו בציווי על איסור שינו המשקולות בחנויות). התורה מעוניינת שנחיה חיים מוסריים ולכן יש מצוות שנותנות לנו אפשרות של תורת חיים- חיים על פי התורה ולא במנותק. לכן אני חושב שהעובדה שיש לנו יותר מצוות אינה סיבה לא לקיים אותם, אלא דווקא לנסות ולהבין מה עומד מאחוריהם.
כך גם בנוגע לאיסלם: היהדות רואה את עיקר מטרתנו כעת בעולם הזה, כאשר ברור שהיהדות לא תעודד אנשים להתאבד משום סיבה דתית. דבר זה הפוך מכל תופעות ההתאבדויות שאנו חווים על בשרינו, כאשר הם חושבים שהאלהים שלהם ציווה אותם על כך. הם מתים משום סיבה דתית.
אין ספק שנושא זה ארוך ומסובך, גם בנוגע ליחס לדתות אחרות ובמיוחד לגבי ההוכחות שניתן לתת ביהדות. אני אסתפק עתה בדברים אלו בתקווה שהם עזרו וענו אל השאלות שרצית לשאול. אין ספק שמדובר בתהליך ארוך כאשר בסופו אני מאמין שישנה תשובה אמיתית שנותנת משמעות לחיינו. את מוזמנת לפנות שוב אם יש לך שאלות נוספות וכמובן אם קיימות נקודות שלא התייחסתי אליהם (אין בעיה לפנות ישירות לאי מייל או דרך חברים מקשיבים).
רק טוב,
אוהד.
ohad_fix@hotmail.com

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!