שאל את הרב

מריבה עם אמא

חדשות כיפה צוות ישיבת הר עציון 26/09/06 22:37 ד בתשרי התשסז

שאלה

היי אני קצת מתביישת אבל אני חייבת לשאול לפני יוהכ"פ.. אמא שלי פגעה בי קשה.. לא מבחינה פיזית יותר נפשית היום אני לא מדברת איתה מרוב שאני פגועה.. אני מרגישה שהיא מעדיפה את האחיות האחרות שלי על פני למרות שאני זאת שעושה הכללל בבית.. האם אני חייבת ללכת לבקש סליחה למרות שאני היא זו שנפגעה מאוד??? למה אין איסור בתורה שאמור למנוע גם מההורים לפגוע בילדיהם???? אני ילדה עם המון גאווה אני פשוט לא יולה לבקש סליחה על משהו שלא אני עשיתי.. היא זו שפגעה בי.. על מה שהיא אי פעם ביקשה עשיתי בלי לומר מילה... אני פשוט מרגישה שזה לא הוגן.. אודה לכם אם תחזירו לי תשובה בדחיפות!!!

תודה רבה, שנה טובה עם המון בריאות והצלחה..

תשובה

בס"ד

עריו"כ ה´תשס"ז

לשואלת הנכבדה,
אני מאוד שמח על שאלתך כי אמנם את שאלת את השאלה על המקרה הספציפי שלך, אך אני משוכנע שישנם עוד אנשים רבים שיכולים להזדהות עם שאלתך ועם המצב שבו את נמצאת. ידועים דברי המשנה במסכת אבות ש"אין הביישן למד, ואין הקפדן מלמד".

מערכת היחסים עם ההורים הינה דבר מאוד מורכב. ממה שהבנתי משאלתך, מדובר בחוסר הבנה בינך לבין אימך. דבר זה מאוד נפוץ, והסבירות שבעיה זו תעלה עולה כפליים כשאת מוסיפה את אלמנט האחים שלך.
אני רואה במצב שבו את שורה הזמנות מדהימה כדי לזנק בימים הנוראים. אני מבין שיש שתי בעיות. הראשונה היא התחושה שיש לך מאמא שלך פחות תשומת לב ואהבה משאר אחיותיך. השניה היא הגאווה שלך המונעת ממך לבקש סליחה.
מכיוון שאני לא מכיר אותך באופן אישי, אני אצא מתוך נקודת ההנחה הרווחת שהיא שאמא שלך אוהבת אותך באותה מידה בדיוק כפי שהיא אוהבת את שאר אחיותיך. אני מבין שאת רואה את חוסר הפורפורציה באהבה של אימך כלפייך בעקבות חוסר הערכה על התרומה שלך בבית. אני חושב שזה כשלעצמו מתקשר לבעיה השניה שאת מעלה והיא הגאווה שלך.
אני מאוד גאה בך על כך ששמת לב שיש לך הרבה גאווה, וזו הסיבה שקשה לך להתנצל בפני אימך.
בחיים אנו נתקלים באין ספור מתחים וריבים שנכפים עלינו, או שאנו מביאים אותם על עצמנו בין במודע ובין שלא במודע. זה יכול להיות בבית עם המשפחה, וזה יכול להיות בבית הספר עם חברה או מורה. אך מה שחשוב הוא לדעת לפתור ולהמיס את המתחים. בתורה מרבים לדבר על חשיבות השלום בין איש לרעהו ובכלל בעם ישראל. הדרך הכי פשוטה לפתור מתחים היא לתקוף אותם חזיתית. אני מתכוון שהדרך שלך להרגיש טוב עם אמא שלך ולהשלים איתה, ובאותה הזדמנות לנצח את הגאווה שלך- היא בכך שתיזמי שיחה עם אמא שלך ותאמרי לה מה את מרגישה. גם אם אמא שלך תחלוק עליך ולא תסכים איתך, שני דברים מהותיים יקרו. א. כל מה שאמרת לאמא שלך, בין אם את חושבת או לא, יחרטו על ליבה והיא תשקיע הרבה מאוד זמן מחשבה לגביהם, גם אם היא לא תאמר לך את זה. ב. תנצחי את הגאווה שלך, שזה ניצחון מדהים.
קל מאוד בימים נוראים להתפלל יום שלם לקב"ה על חטאים שאולי עשינו ואולי לא כלפיו במשך שנה שלמה, אבל קשה מאוד להתנצל להורה, מורה או חבר קרוב שאנו יודעים בוודאות שפגענו בו.
לא לחינם אנו מזכירים תמיד שאין יום הכיפורים מכפר על עבירות של בן אדם לחבירו אלא על עבירות שבין אדם למקום. יום כיפור לא יכפר על חוסר שלום בבית, כי התפילה שלך לקב"ה לא תגרום לאמא שלך להבין שהיא פוגעת בך. שום הורה לא רוצה לפגוע בילד שלו, ולכן התורה לא נצרכה לאסור דבר זה. אך מאידך ישנם פעמים שהורה פוגע בילד שלו או שחבר פוגע בחבר שלו בכלל בלי לדעת את זה, ולכן אנו מחוייבים להתנצל לפני יום כיפור. במצב בין ילדים להורים ישנו את מצוות כיבוד הורים אשר מחייבת אותנו בהתנצלות כלפיהם.
אנו מנצלים את ההזדמנות שבו הקב"ה מוכן לקבל את סליחתנו לפתוח את ליבנו ולקבל את סליחות חברינו כי רק כך אנו נרבה באהבת חינם. חסרון הגאווה הינו דבר שיש צורך עמוק בלתקנו. בעיית הגאוה הינה איסור גם כלפי הקב"ה ולא רק כלפי חברינו. איך אנחנו מצפים מהקב"ה לסלוח לנו, אם אין בליבנו לסלוח ולבקש סליחה מחברינו. בית המקדש השני נחרב על שנאת חינם ובעזרת ה´ בית המקדש השלישי יבנה בזכות אהבת חינם.

אני מקווה כי דברי יעזרו לך בהתמודדויות שלך לקראת יום כיפור הבעל"ט.
בכוונה קיצרתי בדברי מפאת קוצר הזמן והבקשה שלך לתגובה לפני יום כיפור. אם דברי לא קולעים לבעיה את מוזמנת לפנות אלי ולמקד אותי בבעיה כי חשוב לזכור שעדיף מאוחר מאשר אף פעם ותמיד אפשר לעשות תשובה רק שאלול הוא חודש הרחמים והסליחות ולכן למעשינו יש משנה חשיבות ותוקף.
לקראת השנה הקרבה בה אנו צריכים לשאול את עצמנו מה אנו רוצים מעצמנו בשנה הקרובה.

בתקווה לבשורות טובות ולגמר חתימה טובה לך, למשפחתך ולכל עם ישראל.

הלל מן, צוות הר עציון




כתבות נוספות