שאלה
אשמח לקבל קצת מידע (מעבר למובן מאיליו) לגבי המנהג של קיום שבע ברכות בכל השבוע שלאחר החתונה (מקור המנהג, האם היה נהוג בכל התפוצות, מידת החיוב להלכה וכו').
תודה רבה.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה,
מקור המנהג-
יש מחלוקת לגבי המקור לשבע ברכות:
א. בפרקי דרבי אליעזר הדין נלמד מדברי יעקב אבינו ללבן על נישואיו ללאה – "מלא שבועַ זאת", פרשנות זו מפרשת את המילה 'שבוע' לשבוע ימים (שבע ימים) שבהם חגגו לאחר החתונה.
ב. המקור השני הוא הירושלמי בכתובות (פ"א ה"א) שאומר שמשה רבנו תיקן את שבעת ימי המשתה (שבע ברכות) ואת שבעת ימי האבלות.
תפוצתו-
הגמרא במסכת כתובות (דף ז' עמוד ב') מביאה את הנוסח של הברכות, ובעקבות הגמ' הרמב"ם והשולחן ערוך פסקו שצריך לומר שבע ברכות לפי הנוסח שמופיע בגמרא, קהילות ישראל נהגו מנהג זה.
חיובו להלכה-
כאמור הלכה זו נפסקה להלכה ע"י הרמב"ם והשו"ע, אך יש לציין שאם לא אמרו את הברכות (מתחת לחופה האישה עדיין מקודשת ואי אמירת הברכות לא מעכב). לגבי שאר השבוע החיוב של השבע ברכות הוא רק כאשר החתן וכלה אוכלים ביחד עם עוד עשרה אנשים (אם אין מנין אין חיוב), אבל מנהג יפה הוא לדאוג שיהיו עשרה אנשים בסעודה שמארגנים לחתן וכלה.
לגבי הסבר מפורש על הברכות עצמם (הסדר שלהם, למה דווקא ברכות אלו וכו') יש שני מאמרים מעולים (של הרב מרדכי אלון, ושל הרב ערן טמיר) בספר מאמרים לזכרה של נאוה אפלבאום הי"ד (קוראים לספר "לביתך נאוה קודש")
בברכה, דני, צוות ישיבת הר-עציון