מקורות בעניין שחייה בשבת

שלום וברכה,
מדאורייתא אין איסור על עצם השחייה בשבת (שו"ע שכ"ו ,ז'), אך בשל העובדה שבעת השחייה קיימת אפשרות סבירה כי נחלל את השבת על ידי עשיית מלאכות שונות למרות שננסה להזהר, ולמרות שנדע את כל ההלכות - פסקו חכמים כי השחייה בשבת אסורה.
בעיות רבות עלולות לצוץ במהלך השחיה בשבת, להלן עיקרי הדברים:
בניית כלי שיט, תיקון מזרן ים, ניפוח מצופים ועוד (שו"ע או"ח של"ט, ב'), הוצאה מרשות לרשות (השפרצת מים מהבריכה החוצה) (שו"ע או"ח מ"ב, ד'), חשש סחיטה (מגבת, שיער) (משנה ברורה שכ"ו, כ"א), טלטול המים כשיוצא מהבריכה (מגן אברהם על השו"ע שכ"ו ס"ק ח'. למרות שמדובר ב'פסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן' – דעה זו התקבלה על כולם לאסור), טלטול המגבת (שו"ת מהרי"ל סי' קל"ט), ואם יש על שפת הבריכה דשא אז בהשפרצה או ביציאה מהמים "משקים את הדשא" - דבר שהוא איסור השקאה מדאורייתא (אולי זו מלאכה שאין צריכה לגופה, אך בוודאי שהדבר אסור).
אולי תאמר: אני אדם אחראי, יודע הלכה ואשמר בכל הדברים שאסורים. האם לי מותר לשחות?
לא! אין אדם שיכול להיות בטוח במאת האחוזים שבכל מצב לא ייכשל בשום דבר ושיכול לומר בודאות "לי זה לא יקרה".דוגמא לעניין מצינו לגבי חילול שבת: חכמים גזרו שאסור לקרוא בשבת לאור הנר - שמא ישכח ויטה את הפתילה כדי שהשמן ייתפס בה יותר טוב, ונמצא מבעיר בשבת. הגמרא מספרת על ר' ישמעאל שאמר על עצמו: לגבי אין חשש. אני אקרא ולא אטה. לי זה לא יקרה. וקרא...והיטה (תוספתא מסכת שבת א', י"ג). כדאי לעיין גם בתשובה אחרת שלנו בעניין- גזירות חז"ל שנראות לא אקטואליות יותר- http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=1935

אחרי כל זה יש להוסיף עוד דבר אחד: מכיוון שכבר נאסרה בריכה בשבת, נוסף שיקול חדש – "עובדין דחול". עובדין דחול אינו רק איסור דרבנן, אלא הוא ההגדרה הבסיסית של יום השבת.
וכך מצינו ברמב"ן (ויקרא פרק כג פסוק כד): "ונראה לי שהמדרש הזה לומר שנצטוינו מן התורה להיות לנו מנוחה ביום טוב אפילו מדברים שאינן מלאכה, לא שיטרח כל היום למדוד התבואות ולשקול הפירות והמתנות ולמלא החביות יין, ולפנות הכלים וגם האבנים מבית לבית וממקום למקום, ואם היתה עיר מוקפת חומה ודלתות נעולות בלילה יהיו עומסים על החמורים ואף יין וענבים ותאנים וכל משא יביאו ביום טוב ויהיה השוק מלא לכל מקח וממכר, ותהיה החנות פתוחה והחנוני מקיף והשלחנים על שלחנם והזהובים לפניהם, ויהיו הפועלים משכימין למלאכתן ומשכירין עצמם כחול לדברים אלו וכיוצא בהן, והותרו הימים הטובים האלו ואפילו השבת עצמה שבכל זה אין בהם משום מלאכה, לכך אמרה תורה "שבתון" שיהיה יום שביתה ומנוחה לא יום טורח. וזהו פירוש טוב ויפה".

לסיכום: בגלל המפגש בין שחיה לבין אפשרות לחילול שבת - אסרו הפוסקים האחרונים את השחייה בבריכה או בים מכל וכל. כמו כן נכנס שיקול של עובדין דחול.

ויהי רצון שבזכות השבת ניגאל, כמו שכתוב (ילקוט שמעוני ישעיהו רמ"ז, תפ"ה): "א"ר יוחנן משום רשב"י אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן - מיד היו נגאלין, שנאמר 'כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי' וכתיב בתריה 'והביאותים אל הר קדשי' ".
כל טוב
שלמה, חברים מקשיבים shlomo@makshivim.org.il