מצוות התפילין- מבחינה היסטורית

שלום שמוליק.
הסוגיה שהעלית בהחלט מרתקת. ראשית לכל יש לומר בבירור: קיום המצוות שלנו לא תלוי בממצא אריכאולוגי. תורתנו תורת חיים, ואנו מקיימים מה שציוונו חכמי תורה שבעל פה. באופן תיאורטי, אם היו מוכיחים שבימי משה הניחו תפילן אחרת, לא היינו משנים ממנהגנו דבר. תורה שבעל פה היא ברת התפתחות, ואין לך אלא חכם שבימיך, ויש כח בידי חכמים לחדש ולשנות (לפרטים עיין בהלכות ממרים לרמב"ם פרק ב). משה רבינו ישב בשיעורו של ר"ע ולא הבין דבר.
לעצם הממצא. מדהים לראות איך שבהפרש של אלפיים שנה קיים בעמ"י אותו מודל של תפילין! ללא ספק הדבר ממחיש עד כמה יציבה ומדוייקת התורה שבע"פ. התפילין שנמצאו בקומראן דומות מאוד לתפילין שלנו, והשינויים הם זניחים: צורת הנחת הפרשיות בתוך התפילין, סדר הפרשיות, ונוכחותה של פרשיה נוספת: עשרת הדיברות. ייתכן שזה מצביע על כך שהתפילין הן של כת חיצונית ולא של ת"ח פרושים, שהרי כך מצינו במסכת ברכות (יב,א): "וקורין [במקדש] עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע ויאמר אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים. א"ר יהודה אמר שמואל אף בגבולין בקשו לקרות כן אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין". היו כתות שהחשיבו את עשרת הדברות כיסוד התורה, אולי הם שמו אותן בתפיליהם.
התפילין כמשהו פיזי ולא וירטואלי נזכרות גם באגרת ארסטיאס, שמתוארכת לסביבות שנת 270 לפנה"ס, הרבה קודם לממצא ממערות קומראן: "ואף ציווה בדברים ברורים לקשור את האות סביב היד" (תרגום א. כהנא, עמ´ מט).
עוד הרבה קודם לקראים היו ערעורים שונים ומשונים על מצוות התפילין, כחלק מהמאבק על אמיתות תושב"ע, הד לזה אנו מוצאים במשנה במגילה (ד,ח): "נתנה [את התפילה] על מצחו או על פס ידו - הרי זו דרך המינות".
כמובן שלא נמצאו הרבה תפילין, כפי שלא נמצאו הרבה מגילות. קלף הוא חומר אורגני שדרכו להתפרק לגמרי בטווח שנים כזה גדול, ואוצרות קומראן מצדה ומערות בר כוכבא הם תופעה נדירה בזכות מזג האויר היבש של איזור ים המלח.
ולסיום, חס וחלילה ליחס לרשב"ם פירוש הנוטה לקראות. הרשב"ם הוא מפשטני המקרא, ולעתים פירושו חסר מחוייבות הלכתית. כלומר, בפירוש הפשט הוא אומר משהו אחד, אך בלימוד ההלכה הוא מורה כגדולי חכמינו בכל הדורות, ויש לדבר דוגמאות, גם אצלו וגם אצל ההולכים בדרכו כמו למשל ר' יוסף בכור שור, חפש ותמצא.
שבת שלום
ידידיה