שאלה
כבוד הרב,שלום
יש לנו שתי שאלות:
1.שנינו ממוצא אשכנז אך בעלי נוהג שלא לאכול מצה שרויה ואני מבית אבא רגילה שכן,האם עליי לקבל על עצמי שלא לאכול שרויה בפסח?
2.כיון שהשנה הסדר נערך אצל הוריי(הרגילים לאכול שרויה) האם לבעלי מותר לאכול מן המרק שיש בו קניידעלאך(שכן זה עשוי מקמח מצה הבא במגע עם מים=שרויה)?
תודה רבה ויישר כח
על העיסוק במלאכת הקודש,
וברכת פסח כשר ושמח לכל עם-ישראל.
תשובה
חומרת השרויה נקבעה בזמן שאפיית המצות לא הייתה כל-כך קפדנית כמו בימינו, והיו בה כיסים של בצק שלא נאפה כראוי ועלול להחמיץ במגע עם מים. לפי עיקר ההלכה, מה שנאפה כראוי - אין החמצה אחרי אפיה. מכל מקום, החסידים מחמירים. אם רוצים, ניתן לעשות התרת נדרים ולנהוג לקולא. אם אינכם רוצים להתיר, ואם אין זה גורם מריבה בבית - מותר לך לשמור את מנהגך מבית אביך, ולהכין לאישך את המרק שלו.
כשמתארחים אצל הורייך, אם אישך רוצה לשמור על מנהגו ולא לעשות התרת נדרים - יכינו לו מרק בשבילו. אין סיבה הלכתית להחמיר בכלים. דרכם של חז"ל הייתה לשאת נשים ולאכול ביחד אנשים מבית שמאי ומבית הלל, גם כשהיו חלוקים בשאלות הרבה יותר חמורות. אפשר לעיין במשנה ביבמות פרק א'.
שנזכה לראות כל ישראל חברים ברגל, כעם אחד.
שבת שלום וחג שמח.