מפחדת להפרד ולהשאר עם חלל ריק (על הרצון לאהוב)

לשואלת היקרה שלום וברכה,
מחילה על העיכוב בתשובה!
שלום לך,
אני מודה לך שפתחת את חדריי ליבך ושיתפת בדבר כזה אישי.
החסרון שתיארת- איננו חדש. זהו חסרון לגיטימי לחלוטין שמאז ומעולם היתה לו התייחסות.
הן בתורה ("לא טוב היות האדם לבדו...") והן בתלמוד ("כל השרוי בלא אשה- שרוי בלא ברכה") והן בספרים הקדושים היותר מאוחרים שלנו.
זהו אכן חור שאין לו שום מענה. הוא כואב ולא פשוט להתגבר עליו. בעיקר אחרי שכבר מתנסים במעט מן הטוב הזה. זהו חלל שלא הורים ולא חברות ולא שום עיסוק יוכלו למלא, חסרון של חצי שני שאיננו עמך עדיין. של חבר קרוב שמוכן לשמוע ולקבל אותך כפי שאת ולייעץ, שאת מרגישה בטוחה לידו. ואת מרגישה לבד גם כשאת מוקפת אנשים. וזה נכון ותקין, כי אם היה מי שימלא את הצורך הזה- של התקשרות נפש בנפש עד לרמה של אחד, מדוע היינו מעוניינים בכלל להתחתן?!
א-ב-ל, חשוב לזכור שהקב"ה איתך תמיד! וגם כשכן יש בן זוג ושמוצאים בעיתו ובזמנו את האחד ואפילו אנשים שנשואים מספר שנים מידי פעם מרגישים חסרונות. החסרונות האלו הם איתותים שהקב"ה קורא לנו. הוא מבקש להכנס לחיינו ועל כן יוצר מצבים שמחייבים אותנו לקרוא לו. לזעוק מבטן הלב ולבקש מה´ שימלא את החסרון הזה. כמו רחל בפרשה שעברה שקראנו שזועקת לה´- "הבה לי בנים ואם אין, מתה אנוכי!!" איך הקב"ה עושה זאת לרחל?! כזו אמא צדיקה, קדושה מעונה שעברה כ"כ הרבה סבל בחיים, שוויתרה על כבודה למען אחותה?!
למה? כיון שהוא מתאווה לתפילתם של צדיקים! לתפילותיהן של האמהות הצדקניות. אם הכל היה מושלם וטוב, איך היינו זוכרים אותו בכלל?? אז מידי פעם הוא "מדגדג" אותנו במקום הכי כואב שלנו, להזכיר לנו שהוא איתנו ת-מ-י-ד. "אם אסק שמיים- שם אתה!" אומר דוד בתהילים, לא חשוב לאן אלך, אנא אפנה... אתה תמיד קיים, נוכח. לה´ תמיד יש פתרונות עבורנו. הקשר המיוחד שהיה לך עם הבחור- גם אם אינו מוליד לחתונה, וודאי יש בו מסר עבורך ישר מה´- תמרור, "היי,אני קורא לך!" תתפללי אליי עוד, השקיעי בתפילה עוד רגע של כוונה, עוד כמה דקות ביום. תשוחחי איתו במילותייך שלך לפחות פעם ביום, תבקשי ממנו שייתן לך כח להתמודד עם החסרון ויימלא את החלל בנוכחותו.שישלח לך את הבחור הנכון כשתגיע השעה לכך.

אני מצרפת לך תורה מתוקה מדבש של רבי נחמן מברסלב- בליקוטי מוהר"ן פ"ט (ייתכן ששמעת אותה מולחנת אצל סיני תור...) אני חושבת שיהיה בה משהו שיכול לחזק אותך ולשמח אותך במעט.
"ותחסרהו מעט מאלוקים וכבוד והדר תעטרהו" (תהילים ח´)
הנה ידוע, כי כל מה שחסר לאדם- הן ברוחני, הן בגשמי,
החסרון הוא בהשכינה. שהיא בחינת אלוקים.
וזהו ותחסרהו- בודאי מעט מאלוקים.
היינו- החסרון בוודאי הוא מאלוקים. היינו בשכינה.
אך כשידע זאת-
שהחסרון הוא למעלה ולמטה בוודאי יהיה לו צער גדול ועצבות,
ולא יוכל לעבוד את ה´ יתברך בשמחה.
ועל כך צריך להשיב לעצמו- מה אני, ומה חיי?!
כי המלך בעצמו מספר לי החסרון שלו!
וכי יש כבוד גדול מזה?!
ומתוך כך בא לשמחה גדולה..."

רבי נחמן בתורה הזו מבאר את תחושת החסרונות שיש בנו- הם מזכירים לנו שכנראה אין מספיק אלוקות בחלל הזה שנפרע בתוכנו. הן ברוחני (מידות מקולקלות שעוד יש לתקן) והן בגשמי (אוף, אין לי כסף למגפיים חדשות...) הם באים להזכיר לנו שה´ רוצה להיות מעורב... הוא רוצה שנוריד אותו עצמו לתוך החסרון, הוא מספר לנו ע"י כאבים שהוא מצפה לקריאה שלנו אליו.
וחוצמ´זה החסרון הוא לא רק פה, אצלנו בני האדם הפשוטים. הוא גם בעולמות עליונים קיים ברמה אחרת. גם הקב"ה מתגעגע לרעייתו. השכינה נמצאת בגלות, רחוקה מה´. אין איחוד במציאות עד שבית המקדש ייבנה. ואולי הכאב הזה בא להזכיר לך כאב גדול יותר, עמוק יותר, של מציאות לא מתוקנת שאנו חיים בה.
וכל אלו צריכים להביאך לשמחה גדולה! כי המלך בעצמו קורא לך. רק לך! רק אותך הוא העמיד בנסיון הספציפי הזה על כל השלכותיו! ואנחנו מה אנו?! מה חיינו?! מונעים רק מכוחו ורק בזכותו.
שמחי, על ההזדמנות שניתנה לך להתחזק, להתקדם, לגדול, לגלות כוחות נפש בעצמך, להתאמץ יותר, לבנות את עצמך ולהתכונן לקראת הבחור האמיתי, המתאים עבורך ביותר, בעזרת ה´ בעיתו ובזמנו!

נסי לשמוח בחברות המתוקות שה´ נתן לך, מחיי בית הספר העליזים, תבלי ותהני עם המשפחה- גם הם לא מובנים מאליהם. נסי להנות מהרגעים הפשוטים בחיים מתוך בטחון ואמונה שכשתגיע השעה, ה´ ישלח לך בדיוק מה שאת מחפשת. בינתיים עמ"י צריך אותך מרוכזת בדברים אחרים...

נסי למלא את החלל הזה באלוקות ולא במחשבות על הבחור. הטוב ביותר עוד מחכה לך. וכעת- סתם חבל על האנרגיות והבלבולים.
אני מאחלת לך שתזכי לעבור את התקופה הזו בקלות ובשמחה מתוך ראיה נכונה.
אשמח מאוד להמשיך לשמוע איך את מתקדמת.ובכלל- אני כאן לכל שאלה\ תגובה בפן האישי- אל תהססי!
כל טוב, ענבל!
inbalush.w@gmail.com