מס' שאלות.

נושא הצניעות אינו מתחיל מהסנטימטרים, הוא בהרבה יותר עמוק ושורשי. צורת הלבוש היא אחת מההתפרטויות שלו.
כבר ברצון לברוא עולם אנו פוגשים עקרון זה: "אל מסתתר בשפריר חביון השכל הנעלם מכל רעה..." העולם מעצם היותו מוגבל לא יכל לקלוט את האור האינסופי של הקב"ה. הקב"ה 'נאלץ' "לצמצם ולהעלים" עצמו על מנת להגלות בעולם.
משל: שני אנשים מטיילים בלילה חשוך. האחד מבקש מחברו אור. אומר לו חברו אין בעיה, ומוציא פרוז'קטור מהתיק. כאשר הוא מדליק אותו, חברו צועק לו שהוא לא רואה כלום. מדוע?- העין לא מסוגלת לקלוט עוצמה כזו של אור.אומר לו חברו מה נעשה? לאור אנו צריכים, אך עוצמה כזו לא קולטים? החליטו לכסות את הפרוז'קטור בסדינים ובגדים עד שהתקבלה עוצמה שאיפשרה להם לראות.
אם-כן בעצם הבריאה טמון סוד הצניעות – ההסתר המגלה.

צניעות בהקשר של ביגוד אנו מוצאים לראשונה, לאחר חטא אדם הראשון. אל נרחיב מידי (צריך לעיין בפנים), רק נאמר בקצרה. אדם הראשון הלך אחר הדבר החיצוני ולא הסתכל בפנים, ובלבל את הסדר. " כי תאווה הוא לעיניים",וכשמסתכלים בצורה חיצונית, ממילא יש מקום להעלות על הדעת שליטה בעולם- "והייתם כאלוהים"...
נסביר.
לפני חטא אדם הראשון, הטבע היה כלי לגילוי ה' בעולם ולא היה לו 'ישות' בפני עצמו. כך גם גוף האדם, היה כלי לגילוי הנשמה בעולם המעשה.אחרי החטא, העולם ירד והתגשם, הטבע 'תפס מקום' "וישות", והוא מסתיר על הפנים. כדי להבין זאת טוב יותר ניתן משל.
כוס חד פעמי וספל. כוס חד פעמית היא כלי.כל מה שיש בתוכה רואים ללא כל בעיות, אין לה ישות בפני עצמה, וברגע שמסיימים את השימוש בה – זורקים אותה. לעומתה, הספל בעל 'ישות' הוא יפה, מקושט, ויכל כל "חייו" להיות על מדף בלי שישתו בו. כדי לראות מה יש בו צריך הסתכלות מיוחדת- הוא מסתיר את הפנים שלו.לאחר החטא, כשהגוף תפס מקום, קיבלו אדם הראשון ואשתו כתנות, כדי להסתיר את הטפל (להסתיר את המסתיר),כדי שתתגלה פנימיותם, נשמתם-העיקר.

אם-כן נגדיר צניעות-בחירה בין אמת לשקר,עיקר וטפל, פנימי וחיצוני. אנו מוצאים צניעות בכל מקום בו יכל להיות בלבול בין עיקר לטפל פנימי וחיצוני אמת ושקר.

לדוג'. כל מקום בו האדם נמצא במצב שהוא דומה לבהמה נדרשת ממנו צניעות, כדי שלא ישכח שהוא אדם ויש בו נשמה אלוקית שהיא כל ענינו.בבית- הכסא, ביחסי אישות, באכילה ועוד.
(לווית המת- ריבוי האנשים מסתיר על שקר הכיליון).

גם בצורה כללית, כלדבר שהוא מכובד או יקר לנו, ויש חשש שיתקבל בצורה מוטעת אנו מצניעים אותו. אם זה דבר יקר או פנימי- חכמה. "ואת צנועים חכמה". ועוד.

כשאיש או אישה הולכים בצורה לא צנועה, הם בעצם משדרים לכולם- הגוף זה אני. זה מה שיש בי ותו לא, ומעוררים תגובת שרשרת זולה ובהמית.אך, כשהם הולכים בצורה צנועה הם מסתירים את מה שיכול לבלבל אותנו ואומרים: אישיותי בהרבה יותר עמוקה ממה שנראה בחוץ. אל תתבלבלו אני לא רק גוש בשר, יש בי נשמה! יש לי תכונות. יש לי אישיות, ואני רוצה שתפגשו אתה. אתה תנהלו שיג ושיח, עם האדם- עם הנשמה!

כל מה שלא נענה, יחזיר אותנו לתשובה פשוטה וסתמית, אך עמוקה ואמיתית- כך ה' רצה- כך ה' בחר! "כי לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם כי אתם המעט"...
אך בכל זאת נגע בכמה נק'.
בעם ישראל יש מס' תכונות מיוחדות שהושרשו בו בצורה חזקה וניצחית, משלושת האבות.תכונות אלו עוזרות לו למלא את תפקידו בעולם- להופיע את שם השם בעולם ולחיות חיים אלוקיים בעולם הזה. עם- ישראל אינו אוסף של פרטים המתהווה עם הזמן לעם שמטרתו לדאוג לקיום היחידים בו.אלא, נשמה אחת בגופים מחולקים.רעיון עליון וגדול המבוטא בכלל המורכב מפרטים.וזה הופך אותו להכי 'דומה' לה', שהוא מציאות אחדותית שכל הפרטים המתפרטים ממנו ומגלים אותו.

נ.ב.
א.להרחבת נושא הצניעות יש לעיין בחטא אדם הראשון ובפרשנים השונים עליו.מומלץ ללמוד את הספר 'כתנות אור'.
במיוחדות של עם ישראל יש לעיין בספרי האמונה השונים ,פרקי אבות, אורות ישראל, נצח ישראל תפארת ישראל ועוד.

ברכה והצלחה