מסע לפולין

שלום וברכה

יש לשאלה זו שני מישורים:
המישור האחד הוא הורייך. כאשר מדובר על דבר מה חשוב ביותר לקיומך האישי – את אינך חייבת לעשות את מה שהורייך אולי היו רוצים שתעשי. מצוות כיבוד אב ואם אינה מוחקת את אשיותך, ואם הנושא הזה היה מאוד מאוד חשוב לך – את רשאית ללכת לאורו. ממוצא דבר תביני כי אם זה לא כל כך חשוב לך או שאת עצמך מתלבטת – אפשר לצרף את השיקול של ההורים ולא ליסוע, אולם אם תחליטי שזה חשוב לך מאוד – סעי (מובן בלי ליצור מלחמה ועוינות).
המישור השני הוא כאמור השאלה האם את רוצה ליסוע או לא. יש סיבות שונות לא ליסוע, שהעיקרית ביניהם בעיניי היא העובדה שאנו חייבים לבסס את זהותנו העיקרית על ירושלים והתקוות לעתיד, ואת העבר לקחת כאבני בניין בלבד. אם אף את חשה כך – אל תיסעי; אם מאוד חשוב לך לינוק מהעבר – תתעלמי משאלת פרנוס הפולנים או עזיבה קצרה של הארץ, וסעי.

אין מתכון לקבלת הכרעות והחלטות. צריך לזכור כי במקרה הזה את מתלבטת בין שני דברים טובים, ועל כן עוד יותר קשה להכריע. אולם מניסיוני למדתי כי עדיף להכריע, גם אם לא בטוחים שזה נכון, ולהפנות את תשומת הלב לבניין ויצירה בתחומים אחרים, ולא להישאב להתלבטויות אין-סופיות.


כל טוב ושלום