ממש רוצה להיות צדיקה, מה המתכון?

מה שאנחנו עושים פה אדיר וגדול? תסתכלי על השאלה שלך ותביני מה זה דבר אדיר, גדול ומחזק...
יודעת מה רבי יוחנן בן זכאי בירך את התלמידים שלו בכמה רגעים לפני שהוא נפטר?
´יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם´.
כן, גם התלמידים די התפלאו שזה מה שהרב שלהם, המנהיג של הדור בה"א הידיעה אחרי החורבן, מוצא לנכון לומר להם ברגעים האלה הכמעט אחרונים שלו.
ובלי להתבלבל הם שואלים: ´עד כאן´? ובמילים שלנו – ´סירייסלי?!?!!?1!´
ורבי יוחנן בשלוות הנפש המדהימה שלו ממשיך ומסביר – ´ולואי, תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם´.
רבי יוחנן מסביר פה בעצם לתלמידים שלו שנכון שברמת השכל אם היו שואלים אותנו כולנו היינו אומרים שאנחנו הרבה יותר מפחדים מהקב"ה מאשר מהשכנים שלנו.
אבל ברמת ההכרה החושית, של מה שקורה בת´כלס, נרצה או לא, הרבה יותר מזיז לנו מה אומרים עלינו ואיך הסביבה קולטת אותנו מאשר איך שרואים את הדברים שם למעלה.
לכן, קחי אויר ותרגעי, יש לך פה אישור מרבי יוחנן שיש בסיפור הזה של ´כשמה שכולם יגידו ועבודת ה´ נפגשים´ יותר מגרעין טבעי ומציאותי.
עכשיו, מה תעשי שעדיין מטריד אותך ה´איך´ ואת באמת רוצה להיות צדיקה ושמורא שמים יהיה מעל המורא של החברה שמסביב.
פעם הרבה מקוצק אמר שצדיק נסתר הוא מי שגם מעיני עצמו הוא נסתר, שבחיים לא נתפס למחשבה שהוא צדיק.
קחי לדוגמא את החפץ חיים שפעם פגש מישהו שבא מרחוק לפגוש ולשמוע את החפץ חיים,
וההוא פוגש את החפץ חיים בלי לדעת שמי שמולו הוא החפץ חיים ושואל אם הוא מכיר את הרב הגדול וה..
והחפץ חיים מסביר לו שבקטנה ושלא צריך להיסחף כי הוא לא כזה אדם גדול החפץ חיים.. עד כדי כך שאותו אחד מוריד לא פחות ולא יותר לחפץ חיים סטירה מרוב כעס על הזלזול.
אחר כך בדרשה בבית כנסת כשאותו אחד קולט שהחפץ חיים הוא האדם שזכה לסטירה שלו באמת שהוא לא יודע איפה הוא הולך לקבור את עצמו.
אז נכון שלרוב מביאים את הסיפור הזה בהקשר של הדברים של החפץ חיים כשהוא הרגיע את אותו אחד: שהוא למד מהסיפור הזה שלבנאדם אסור לומר לשון הרע אפילו על עצמו.
אבל נראלי יש בסיפור הזה עוד מסר חזק מאד, החפץ חיים נקלע לכל הסיטואציה הזאת מהסיבה הפשוטה שהוא באמת לא החזיק מעצמו כזה צדיק ובנאדם מיוחד.
אז כמובן אף אחד לא אומר שהדימוי העצמי שלנו צריך להיות ברצפה ואפס זה השם השני שלנו,
ממש ממש ממש לא!
מה שכן, תשאלי את עצמך כמה את עושה את מה שאת עושה ומתנהגת כמו שאת מתנהגת בשביל שיעריכו אותך, בשביל שיכניסו אותך להדרכה לסניף של היישוב וכו´, וכמה את עושה את זה כי את פשוט נטו רוצה להיות עובדת ה´.
בדומה, ללמה את אוכלת – משיקולי רק כי טעים לך או כדי שיהיה לך כוח לעבוד את ה´.
ואת התשובות האמיתיות לשאלות האלה ומה הם בדיוק אומרות רק את וריבונו של עולם תדעו, למה זה בדיוק מה שחז"ל כבר הגדירו ´דבר המסור ללב´.
עוד משהו שיכול לעזור זה לדייק את השאיפה - להיות עובדת ה´ טובה יותר, לשאוף כמה שיותר גבוה בשביל להשפיע על העולם טוב.
לא לחפש להיות צדיקה בשם הצדיקות כמו שאת פשוט רוצה לעשות טוב.
ואם בכל זאת את מחפשת משהו קצת יותר פרקטי בסגנון המדריך השלם להיות אחת מל"ו:
אחד מתוך ים אלפי הסיפורים שמסתובבים עכשיו על הרב אלישיב זצ"ל מספר, שהרב בניגוד לכל מיני מלאכים בדמות אדם שמסתובבים כאן בעולם, מעולם לא ויתר על ארוחה או על שעות שינה או כל דבר אחר שהגוף שלו היה צריך. להפך הכל היה מאד מוקפד ומסודר ונכנס בתוך הלו"ז.
והרב בעצמו אמר שהוא מקפיד לשמור על המסגרת הזו, על הנורמליות כי רק מתוכה אפשר לנצל את הכוחות ואת הזמן בצורה הכי טובה שאפשר.

הצלוחה ורק טוב
רינת
rintz3@gmail.com