שאלה
שלום!
לידי הגיע קטע של מכתב לאלוקים ותשובה ממנו,אני בתור מדריכה מאוד רוצה להעביר אותו כפעולה לחניכותיי,אך אינני בטוחה בגלל אופן ההתבטאות שם והתשובה..אפרסם פה את הקטע,ואבקש ביקרות מצדך האם אכן ראוי....
תודה מראש!וסליחה על האורך...
מכתב לאלוהים
אלוהים שלום. ערב טוב,
מצטערת אם העשן שעולה מכדור הארץ מפריע לך לישון. פשוט עובר עלינו כאן למטה
לילה לא פשוט. לא משהו רציני, אתה יודע. לא איזו שיטפון גדול שמטביע רבבות
חיילים מצרים, לא איזה ניפוץ של שתי חתיכות אבן לשם הפאתוס , אלא משהו קטן,
שאנחנו קוראים לו פיגוע.
אלוהים, אתה יודע מה זה ילדים, נכון? ילדים זה מה שאנחנו אחרי שאתה מביא אותנו
לעולם ולפני שאתה מחליט לקחת אותנו ממנו. אז אתמול, 17 ילדים קטנים, כאלה שעוד
הולכים לבית ספר, הכינו את עצמם לערב של כיף. הם התלבשו, הסתרקו, התאפרו ויצאו
למקום שבו חשבו שיהיה להם הכי טוב. ואתה יודע מה? לשם שינוי הם לא חשבו על כל
הבעיות שיש מסביבם, הם ידעו שיום שישי בערב ושהם הולכים למסיבה, וששם לא יקרה
להם כלום. אבל הם טעו. כשהם עמדו בתור, עם הפלאפון ביד ושטר של 100 שקל מההורים
בכיס, נעמד לידם אדם אחר, וברגע אחד החליט להרוג את כולם. ולהרוג את הנפש של
עוד רבים אחרים שהיו שם. ושל הרבה משפחות.
אז תגיד לי אלוהים, נהנית אתמול? היה לך כיף לראות את כל הדם שנשפך על הרצפה
המלוכלכת של הדולפינריום? היה לך כיף לראות ילדים קטנים נגמרים עוד לפני
שהתחילו? היה לך כיף לראות 17 אמהות ו-17 אבות מאבדים את הניצוץ בעיניים לעד? אז נכון, הילדים רקדו
ביום שישי בערב.
אז נכון, הבנות לבשו שמלות קצרות. ונכון, אולי כל זה היה כדי ללמד אותם לקח.
אולי אתה פשוט האבא המכה של כולנו בשמיים, שבמקום לחנך את הילדים שלו הוא מרביץ
להם.
אלוהים, עשה לי טובה. קפוץ שניה לחדר ליד ותעיר את אללה. תגיד לו ששוב הצליח
לו, ששוב עזרת לו. אבל אולי פעם אחת גם תזכור לבקש ממנו טובה חזרה? ואני לא
מדברת על טובה של מטענים קטנים. אני מדברת על טובה של שלום. של שקט. של חיים.
אלוהים יקר, אולי אני, מהבית הקטן שלי, נקודה בגלאקסיית השמש, לא יכולה להבין
את התוכנית הגדולה שלך. אבל בכל זאת, אני רוצה לומר לך דבר אחד. אנחנו מתעייפים
פה. אנחנו כבר לא מאמינים, אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות, ואנחנו מאבדים מהר
מאוד את כושר ההבחנה שלנו ב
תשובה
בע"ה
ערב טוב,
ההתלבטות שלך היא אכן במקום. מחד- חז"ל חינכו אותנו לפנות אל הקב"ה בלשון נוכח, "ברוך אתה..." ומאידך אי אפשר שהיחס אליו יהיה כאל שווה,ח"ו, ולכן אנחנו משתמשים בתארי כבוד כלפי הקב"ה, ולא בשמותיו.
ברור שהסגנון כאן הוא חברי מדי, אבל את הבעיה הזו ניתן לפתור ע"י שתציגי מראש את הכותב ותאמרי שהוא איננו רגיל בסגנון הדתי ולכן כתב בסגנון כזה.(אם זה נכון, כמובן!)
הבעיה היותר גדולה היא התוכן של המכתב והתשובה. הרושם הסופי הוא שנעשה כאן נסיון לבטא את האחריות שלנו על מעשינו אבל במחיר של מחיקת כל האמונה ב"שכר ועונש". האם כך היא הדרך לחנך לאחריות ? האם באמת יש סתירה בין הדברים?
אינני מכיר אותך וממילא לא יכול לאמוד את היכולת שלך להתמודד עם נושא כזה, אבל זו צריכה להיות השאלה שתקבע אם להשתמש בחומר כלשהוא או לא, ורק אח"כ אם צריך ניתן לעדן את הסגנון וכד'.
אם יש לך את היכולת לאסוף דברי רבותינו ( הרב אבינר כתב על כך רבות בספריו, וכן הרב הס ב"אמונות" ועוד) יכול להיות לזה מקום.
בהצלחה, אליעזר