שאלה
לכבוד הרב שרלו שלום.
מזה כחודש וחצי אני יוצא עם בחורה מקסימה, וב"ה הקשר שלנו מתנהל טוב.
התחושה היא שיש בינינו תקשורת טובה, שיש מוכנות לעבוד על דברים ביחד, סה"כ לכל אחד מאיתנו יש את המטענים והבעיות שהוא מביא איתו וב"ה אנו מתמודדים.
אני פונה אליך בשל שני דברים הטורדים את מנוחתי.
אותה בחורה שאני יוצא איתה, נוהגת ללכת עם מכנסיים מדי פעם, דבר שלי מעט צרם.
כשדיברנו על זה בתחילה, לא רציתי שהיא תפסיק ללכת בגלל שלי זה לא כל כך מתאים מבחינה דתית (אם זו הגדרה נכונה בכלל), ורציתי שאם היא תפסיק או שלא זה יגיע מתוך החלטה מושכלת שלה, משום שהיא אמרה שהנושא עוד לא מבורר אצלה לגמרי.
מה שלי היה חשוב בכל העניין הזה (כך לפחות חשבתי), זה האם המכנסיים הם דבר נקודתי, או שמא מדובר על גישה כוללת ביחס להלכה וההקפדה עליה, או המקום שההלכה תופסת בחייה (ואין המדובר כאן על דעות מחמירות, אלא על דברים שבמיינסטרים ההלכתי).
היא אמרה שההלכה תופסת מקום מאוד מרכזי בחייה והיא כן שותפה לחשיבה שלי בנושא.
ובהחלט אני מאמין בה.
אלא שלפני כמה פגישות ראיתי אותה עם מכנסיים, ועל אך שחשבתי שזה לא יטריד אותי, מצאתי אי נוחות בקרבי כשהיינו ביחד, אי נוחות שלא הצלחתי להסביר לעצמי את מקורה.
כשהעליתי את הנושא שוב בינינו, החלטנו לפנות אל הרב אם יוכל בבקשה להפנות אותנו למקורות שנוכל ללמוד את נושא המכנסיים לאישה בימינו, בצורה עמוקה ומלומדת, ולנסות להבין מה העמדה ההלכתית הרווחת היום וכיצד עלינו לנהוג בנושא.
זו בקשה אחת מכבוד הרב.
בקשה/שאלה נוספת היא, יותר ביחס אלי.
התקשורת שלנו מצויינת, אני מרגיש ביטחון איתה, והקשר שלנו נבנה טוב.
אלא כשדיברנו לאחרונה על הפרקטיקה של ההלכה בחיינו, התגלעו אי אלו חילוקי דעות, . כדי להבהיר מדובר על חילוקי דעות עקרוניים והיפותטיים במקרה שניתקל במצב שבו קשה לה עם קיומה של הלכה מסויימת, בעוד אני אטען שכיוון שזו ההלכה עלינו לקיים אותה.
ומה שמטריד אותי, ובכך אני פונה לרב גם כן, האם אני מעט מגזים? כלומר מניסיונו של הרב, במקרים בהם יש הבנה והתפשרות ודרך חיים כללית משותפת, כמה באמת באים לידי ביטוי הבדלים הלכתיים נדירים יחסית?
אני מרגיש אולי שאני מנפח את העניין מעט, ולא ממש מצליח להגדיר מה מפריע לי. אני תוהה האם אני נותן לזה משקל גדול מידי ביחס למה שזה בא לידי ביטו
תשובה
שלום וברכה
ראשית, שתזכו למצוא את זיווגכם בדרך הנעימה והבונה.
קשה לענות על שאלה זו. שאלת המכנסיים בדרך כלל אינה מנותקת משאלות רבות אחרות. היא אינה מנותקת משאלת הצדיקות והרצון לעשות את דבר ד' באמת; היא אינה מנותקת משאלת מידות טובות; היא קשורה גם בשאלה מה לבישת המכנסיים מבטאת וכדו'.
אתה בעצמך כותב כי אתם עוסקים ביניכם בניסיון לברר את השאלה מה לבישת המכנסיים מבטאת ואתם עושים אפוא את הדבר הנכון. לא זו בלבד, אלא שיש כמובן הבדל בין מכנסיים נשיים (שיש שהתירו אותם, ולעתים אפשר שהן עדיפות על חצאיות קצרות), וגם האוסרים אותם (שזו העמדה הנכונה לדעתי) אינם יכולים להתעלם מצדדי ההיתר של הדבר. לאמור: המכנסיים הם אחד הפקטורים, אך בוודאי לא המוקד לאורו אדם צריך להכריע את דרכו, אלא לבחון את הדברים לעומק.
איני יכול במסגרת זו לפרט את הדיון ההלכתי כולו, אולם אני חושב כי כדאי ללמוד ביחד את מאמרו של הרב יהודה ברנדס שהופיע בקובץ "הישן יתחדש" בהוצאת ישיבת מעלות. הוא נותן שם את הרקע ואת המשמעויות של הסוגיה. לאחר קריאת המאמר אנא שובו, ואשמח לדון אתכם במשמעויותיו.
אולם מדבריך גם עולה כי חלק מהעבודה צריך להיות גם אצלך, והוא נושא רחב בהרבה משאלת המכנסיים: איך אתה חי עם מצבים בהם האישה שמולך אינה בדיוק מה שחלמת עליו או מה שרצית בו. זו שאלה שאתה צריך לפגוש בה את עצמך, ולראות איזו עבודה אתה צריך לעשות בהקשר זה. בלי לפתור את הבעיה הזה בתוכך – אפשר שאף שהנושא אינו הדבר שצריך להכריע נישואין, בכל זאת מבחינתך הסובייקטיבית הוא יהיה מחסום גדול.
הדבר נכון בהרבה הקשרים של חיי הנישואין, וגם בחיי ההלכה. בוודאי שזוג צריך להכריע הכרעה עקרונית ומעשית לחיות על פי דבר ד'. זו הנאמנות שלך לברית התורה והמצוות שכרת עם ישראל עם ריבונו של עולם, ולזכות הגדולה להמשיך ולקיים ברית זו. טוב שאתם דנים בשאלה ביניכם, וטוב שאתם מעצבים ביניכם דרך של דיון בנושאים אלה. השאלה האם זה יהיה הצל שילווה אותך כל חיי הנישואין תלויה כאמור בשאלה מי אתה, ומה יכולתך לבנות ביחד. גם אם יש פערים הלכתיים בין בני זוג – הדבר יכול להיות דווקא גורם מעצים, בו בני הזוג מוצאים את הדרך המשותפת לחיות ביחד, ולקדם ביניהם גם את הנאמנות ההלכתית וגם את השלום ביניהם. הכל תלוי בהכרעה עד כמה הזוגיות והשלום בין בני הזוג אף הם חלק בלתי נפרד מעבודת ד' שלהם.
אשמח לעזור עוד
כל טוב ושנה טובה