שאלה
אני פוסק ע"פ שיטת הרב עובדיה ולא הצלחתי למצוא יותר מידי התייחסות כתובה שממנה אבין הכל:
1. האם יש בכלל אפשרות למכור חמץ גמור?
2.מה עם חמר גמור שמעורב בשאר מאכלים לדוג' פיצה?
3. מה עם אבקת מרק, אטריות, פסטות, קמח?
אני יודע שיש הרבה פוסקים שלא מתירים למכור אבל אני מחפש את השיטהשל הרב עובדיה...
תודה רבה!!!
תשובה
שלום וברכה!
אתה צודק בספרי הגר"ע יוסף אין דיון על מכירת חמץ כלל. לענ"ד, הסיבה לכך שתקמת מכירת חמץ היא תקנה אשכנזית ביסודה. באשכנז הרבה יהודים היו סוחרים במשקאות חמץ ולעתים קרובות היו נתקעים עם סחורה גדולה לפני פסח והיה מדובר בהפסדים אדירים, לכן תיקנו למכור את החמץ לגוי. הם באמת היו מוכרים חמץ גמור. ברם המכירה שלהם הרבה יותר טובה ממכירה שלנו, הם באמת היו מעוניינים שהגוי יקח את הסחורה ששילם בעבורה ולא יחזיר אותה יותר. וזה המצב של מפעלים, סופרים ושאר גופים תעשייתים המתעסקים בסחורה של חמץ. לכן להם מותר למכור חמץ גמור, כי הקנין שלהם חזק ורציני יותר. אצל אנשיפ פרטיים המצב שונה לגמרי, אדם פשוט מעוניין בחזרת חמצו לאחר הפסח, לכן הפוסקים לא רואים בעין טובה מכירת חמץ גמור. לענ"ד, הגר"ע עובדיה לא חריג בנוף וגם הוא תופס כך להלכה, אע"פ שלא מצאתי התייחסותו הישירה לענין.
לכן מותר למכור רק דברים שהם תערובת חמץ ואינם חמץ גמור. הגדרת תערובת חמץ היא פחות מכזית כדי אכילת פרס, כלומר שהיחס בין חמץ לבין שאר הדברים יהיה פחות מ-1/6. זה המצב באבקות מרק למיניהם. פסטות, פיצות וכד' הינם חמץ גמור. כדי להגדיר תערובת צריך שחמץ לא יהיה ניכר לעין ובפיצה אין המצב כך. קמח אינו חמץ, אלא יכול להפך לחמץ במגע עם המים, לכן מותר למכור קמח.
מקווה שעזרתי לך.
חג כשר ושמח,
חיים בריסק