מי אני?...

שאלה

בס"ד

שלום רב,

מכתבי דלהלן מעלה סוגיה לא פשוטה ועל כך אני מבקש מחילה מראש, אך כדי להשלים עם עצמי חיב חייב, בלי ברירה, לשאול רב.

שמי שמעון. בחור בן 28.5 מאיזור השרון, בן יחיד להורים גרושים, המתגורר בגפי עם אימי, שבעיניי כי הצדיקה בה"א הידיעה. כיוון שיפולה המסור בי, פשוטו כמשמעו מחייה אותי!

הנני נכה בשיעור 75% ו-100% דרגת אי כושר. הנני סובל ממחלות הבאות: מחשבות טודניות אובססיביות (לא רוצה להשתמש במושג סכיזופרניה), דיכאון קליני, הפרעות אישיות, חרדה, חרדה חברתית, חוסר יכולת להתמודד עם מצבי לחץ, השמנת יתר (כ-150 ק"ג), יתר לחץ דם, הפרעות קצב, כאבי גב והגבלה בתנועה. בכוונה לא רשמתי עוד הפרעות מהן אני סובל, כיוון שאין ברצוני לעורר רחמים אצל בני-אדם, רק אצל הקב"ה כמובן.

אני חי בדלות. כמעט ולא יוצא מהבית. חיי, כך אני רואה אותם, הם יותר קיום, נכון להיום, בתיקווה שבעזרת השם הכל יתהפך לטובה, אמן!

אני נוטל לעיתים כ-15 כדורים!!! אין כמעט רופא שלא הייתי אצלו. אך מה שמחזיק אותי ,עם הראש מעל המים" זו האמונה הגדולה, הכנה והאמיתית שלי בבורא עולם. כנות זה שם המשחק מבחינתי, כי אילו הייתי רוצה לצאת לידי חובה, בין היתר לא הייתי רושם כאן.

"מודה אני" נטילת ידיים, ברכות השחר, כמעט כל תפילת שחרית, כל התהילים של אותו היום הנתון וברכות לשמירה והצלחה וכו' מנת חלקי היום. אני רוצה יותר. אני מלא געגועים לקב"ה וכיסופים. אך פשוט לא יכול. לא מסוגל לשמור שבת, לנהל אורח חיים דתי. רוצה, מאוד רוצה, אך לא יכול. כיוון שבין היתר אינני מסתגל למצבי לחץ.

אני לא מי אני, מה אני. לא יודע איזה תפקיד הועד לי כאן, עלי האדמות. מצד אחד הייסורים הקשים נשוא ומצבי הכללי. ומצד שני הרצון הכנה והחם, אשר בוער בעצמותיי, להתקרב לקב"ה.

אפילו לאלעשן בשבת, גורם לי להתקפי זעם... לעיתים אני מרחם על עצמי, מתחנן לקב"ה שיצילנו. לעיתים אני רואה בעצמי כופר, שבלשון העם "לא שם" על היהדות (אני יודע שבעצם זה לא כך).

כבוד הרב היקר! אנא נסה לפתור עבורי את החידה ולהשיב לי מי אני, מה אני בעולם הזה ובעיניי הקב"ה.

בתודה מראש ושבוע טוב,

ש.

תשובה