שאלה
שלום כבוד הרב
לאחרונה הציע לי חבר עבודה באיזה ארגון כאשר מתוקף היותו בכיר בארגון הוא יכול למנות אותי לתפקיד, התלבטתי האם אין בזה בעיה (אם לא הלכתית יבשה אז מוסרית)
התווכחתי עם חבר אחר על זה והוא אמר שרק אם היה מדובר במינוי של מישהו לא מוכשר או מוכשר פחות על פני מישהו מתאים יותר אז זה היה בעייתי, אבל כיוון שבעבודה שהוצעה לי לא היה שום עניין של הכשרה או יכולת אז אין שום בעיה. זאת אומרת הוא תלה את זה בשאלת כושר העבודה.
אולם לעניות דעתי יש כמה בעיות בגישה כזו ובשאלת 'מינוי מקורבים', ראשית: מי אמר ביצוע העבודה בצורה היעילה ביותר היא העדיפה, יכול להיות שבמקרים מסוימים ארגון יעדיף עובדים נאמנים או שהקשר בין העובדים טוב יותר ואז עדיף מינוי חברים.
שנית, ההסטוריה מלמדת שמינוי מקורבים כרוך הרבה פעמים בשחיתות, כך שלמרות שאינני מושחת וגם חברי אינם, האם אני רוצה שכך החברה שלנו תהיה? האם אני רוצה שהחברה הישראלית תהיה חברה של נפוטיזם?
עד כאן ההתלבטות הכללית. לשאלתי:
האם יש בעיה הלכתית או מוסרית למינוי מקורבים - בחברות לא ממשלתיות (ששם בודאי אנחנו רוצים עבודה יעילה ולא מושחתת)?
האם אני צריך כבן אדם פרטי לעשות שיקולים כאלה של כלל ישראל כשאני ניגש לשאלות כלכליות ספציפיות (בודאי יש מקומות שבהם מעדיפים את הכלל, אבל כאן מדובר בשאלה כלכלית כאשר ידוע שהכלכלה המודרנית עובדת על בסיס החשיבה הפרטית ולא זו הכללית)
תודה רבה
תשובה
לשואל: שלום,
כשמדובר על חברה פרטית אין שום צורך להימנע ממינוי קרובים.
בברכה
הרב אריה שטרן
ראש מכון הלכה ברורה