מים אחרונים ולחמית

דין מים אחרונים נוהג בכל הסעודות שבהן אוכלים לחם. ההסבר לכך שרבים מקילים בעניין זה הוא שהסיבה לתקנת מים אחרונים היתה החשש שהסועד נגע בידיו במלח סדומית, ואם לאחר מכן יגע בעיניו – הוא עלול לגרום להן נזק חמור עד כדי עיוורון. כיום אין מלח זה מצוי על שולחננו, ואנו אוכלים בכלי סעודה ולא בידיים, ולכן יש המקלים. מצד שני פוסקים רבים מחמירים משום שתקנת חז"ל לא בטלה.
על לחמית יש לברך "בורא מיני מזונות", ולאחר האכילה "על המחיה".
כל טוב,
רונן לוביץ