שאלה
שלום..
אוף..יש לי חבר רציני.אני אוהבת אותו מאוד.מאוד.זה לא העניין,אני לא שואלת אם מותר או אסור כבר עברתי את התהליך.
אנחנו שומרים נגיעה והכל טוב ויפה.
רק יש בעיה אחת.יוצא לי לחשוב עלינו במצבים לא נעימים..זאת אומרת נוגעים ויותר מזה..לא נעים לי לרשום.
וזה לא קורה בכוונה..(או שלפעמים כן?) ואפילו בזמן התפילה לפעמים!
וזה כ"כ כ"כ מפריע לי!אני מתחילה לעבוד על זה שכל פעם שבאה לי מחשבה כזאתי לחשוב על משו אחר מיד!
אבל למה זה קורה?מה זה מראה עלי?למה אני חושבת עלינו נוגעים?זה מראה שאני בדרגה נמוכה?
אשמח אם תענו.
תשובה
שלום לך שואלת יקרה.
קראתי את שאלתך ואנסה לשתף אותך קצת במחשבותי. קודם כל חשוב לי שתדעי שמה שאת מרגישה זה לא דבר חריג, ויש עוד רבים ורבות שמרגישים כך במסגרת הימצאות בקשר. אדם מורכב מכמה רבדים והמציאות הזו של קשר משפיעה על כל הרבדים. לכן, יש לה השפעה לא רק על מעשים אלא לא פחות מכך גם על המחשבות והדמיון. בנוסף, כחלק מתהליך ההתבגרות מתפתחים גם חלקים שונים בנפש האדם המעוררים את המחשבות האלו.
לאור זאת, אני רוצה להתייחס למשפט שכתבת בשאלתך- "אנחנו שומרים נגיעה והכל טוב ויפה".
אז מסתבר שגם את מרגישה שלא הכל טוב ויפה...
אכן, אם היית מסתפקת רק במישור המעשי אז לא היתה כל בעיה- ברוך ה´ אתם מצליחים לשמור על נגיעה.
אבל זה לא מספיק לך ולכן את כותבת לנו.
כי את רוצה להיות בסדר גם במחשבות שלך, כי את רוצה להצליח לשמור על טהרה גם במחשבות.
כי את רוצה לעבוד את ה´ ולהתפלל בלי שהמחשבות האלו יפריעו,על אף שהן טבעיות ולא מעידות שמשהו אצלך לא בסדר, עדיין היית מעדיפה לא לחשוב אותן בתפילה ובכלל,נכון? כי למרות שיש הרבה דברים שהם טבעיים אנחנו לא מתפשרים עם כולם ומנסים לרומם את הטבע שלנו למקום גבוה יותר, לדוגמא לקחת את המחשבות האלו למקום קדוש וטהור.
מסתבר שמציאות של קשר אינה מומלצת בגיל צעיר לא רק בשל החשש שהזוג יעבור על איסור נגיעה אלא כי היא עלולה להוביל גם למחשבות והרהורים אסורים לבנים, ובוודאי לא מועילים ולא מוסיפים לבנות.
אם אנחנו מבינים שאנחנו לא חיים רק בעולם המעשה ויש עוד כמה בעיות מעבר לאיסור נגיעה הקשורות באווירה, מהות, ומחשבות אז אנחנו נדרשים להתעורר ולקחת אחריות על מעשינו. זה בבחינת "סור מרע".
כשיש מצב שזוג נפגש למטרות רציניות ובגיל המתאים לכך, יש גם בחינה של "עשה טוב".
משמעות הדבר במישור המחשבה היא, שככל שאדם עסוק במחשבות נעלות, וטהורות, אין לו פנאי להתעסק במחשבות לא צנועות. הדרך להגיע למצב כזה היא להרבות בלימוד תורה ואמונה שמרומם את האדם ומחשבותיו בצורה כזו שאין לו פנאי וצורך במחשבות אחרות. אמנם לימוד תורה לרוב נתפס אצלינו כ"נחלת הבנים" אך גם לנו הבנות יש הרבה מה ללמוד ולהתקדם וישנם ספרי אמונה רבים שמתאימים לבנות. כמובן, ישנם גם ספרים רבים בתחום הזה של בינו לבינה וצניעות שמרוממים את המחשבה (כמו הספר ´כותנות אור´) וכל אחת תמצא לעצמה את הספר שמתאים לה.
שואלת יקרה, הבחירה והאחריות בעניין הזה הם שלך בלבד. ואת יכולה להועיל בהחלטתך עבור שניכם.
אם תרצי להגיב, או לשאול בנושא זה או אחר- אשמח.
בהצלחה, ברוריה
brurya123@gmail.com