מחשבות ומעשים

1. כתוב בגמרא בקידושין דף מ' ע"ב (ודבר זה מופיע אף בירושלמי מסכת פאה פ"א ה"ב) – "ר"ש בן יוחי אומר אפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה איבד את הראשונות שנאמר "צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו"... אמר ריש לקיש בתוהא על הראשונות."
ואומר שם רש"י ד"ה "בתוהא" - מתחרט על כל הטובות שעשה.
ואם במעשים עצמם, אם מתחרט עליהם מאבדם – מחשבות בלבד לא כל שכן?!?

2. אין אפשרות שע"י מחשבה בלבד יעבור דבר מאדם לאדם, גם כאשר אדם נותן מתנה לאדם אחר, יש לעשות פעולת קניין, אמנם ניתן להקנות לו גם שלא בפניו, אך מעשה צריך לעשות.

המקור לכך שמצווה טובה הקב"ה מצרפה למעשה הוא בגמרא בקידושין דף מ' ע"א – "מחשבה טובה מצרפה למעשה שנאמר "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו" מאי ולחושבי שמו? אמר רב אסי אפילו חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה."
אין הכוונה שהמחשבה היא כבר המעשה, אלא שאם לא עשה מעשה (וגם זה רק מאונס לדעת המהרש"א על אתר) אז זה כאילו עשאה – הקב"ה מחשיב לו זאת כזכות כאילו עשאה, אך לא שבאמת המעשה התבצע בפועל – כי הוא לא התבצע! לכן גם אם חשבת לתת מתנה, אז ייתכן כי הקב"ה יחשיב לך זאת כזכות, אך המתנה איננה שייכת לחברך. כדי שזה יהא שייך לחברך צריך לעשות מעשה.

3. כיום, אשה נקנית בכסף, בשוה כסף ובשטר. אמנם נאמר "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף", אך אין הכוונה שזה שווה כסף. וכפי שאומרים, עם זכויות אי אפשר לקנות בשוק. זכות איננה דבר השווה פרוטה ועל-כן, לא ניתן לקדש אשה בזכויות.
גם הגמרא בקידושין שמדברת על קידוש אשה "על מנת שאני צדיק" אין הכוונה שהיא מקודשת ע"י צדקותו, אלא היא מקודשת משום פרוטה שנתן לה ובה קדשה. עניין ה"על-מנת" הוא תנאי שהתנה בקידושין ורק אם הוא מתקיים האשה מתקדשת, אך ללא הפרוטה כלל לא היתה מתקדשת.
אם-כן, לא ניתן לקדש אשה בזכויות.

בברכה
עידו. צוות הר עציון