מחסום אמונה

שלום לך שואלת יקרה. סליחה על העיכוב במתן התשובה.
אני חושבת שאת שואלת שאלות ממש טובות ומתוך השורות שומעים עד כמה את בחורה בוגרת ורצינית. התפעלתי גם מהמודעות שלך לתהליכים השונים שעוברים עליך בנושא האמונה ואני שמחה בשבילך שהגעת למקום בו את נמצאת. הרצון לחיות את החיים מתוך עומק והזדהות הוא דבר נהדר שללא ספק יוביל אותך בעזרת ה' להתעלות בעבודת ה' שלך. כתבת שאת מרגישה שאין לך שאלות ואני חושבת שלא צריך בכוח לחפש אותן כי הן מגיעות באופן טבעי. והאמת היא, שלמרות שנראה לך שאין לך שאלות הן בעצם קיימות וטוב שהן קיימות.
למה הכוונה?
תראי, פעם היו לך שאלות שונות באמונה, לאחר שחקרת וביררת אותן את מרגישה שקיבלת מענה להן והן לא מעסיקות אותך יותר. אולי יש בך תחושה שאם יש שאלות באמונה סימן שהאמונה לא מספיק חזקה אך בעיני זה בדיוק להיפך. תמיד אומרים שאם שואלים יהודי שאלה הוא תמיד משיב בשאלה. אז מאחורי הבדיחה הזו מסתתר בעיני עניין מהותי שבאמת יהודי תמיד שואל שאלות והשאלות הן שמקדמות אותו ומחזקות אותו. ולכן, לא צריך להיבהל משאלות באמונה- הן אלו שמראות שאנחנו מתקדמים, שהרי עד כה לא הטרידו אותך השאלות ועצם זה שעכשיו הן עולות מעיד על כך שאת נמצאת בדרגה חדשה, שהתקדמת, ולכן עכשיו עסוקה בסוגיות חדשות. לכן, אני מאחלת לך שתמיד יהיו לך שאלות באמונה- רק שכל פעם הן יהיו בנושאים חדשים, במדרגות גבוהות יותר ושתמיד יגרמו לך לעלות בעבודת ה' שלך.
אני מאמינה שבעתיד כשתעסקי בנושאים שונים כפי שאת עושה גם עכשיו (כך ציינת בשאלתך, שחשוב לך להעמיק באמונה) ממילא יופיעו שאלות חדשות באמונה- בנושאים חדשים, ולכן כתבתי שלא צריך להתאמץ למצוא אותן, הן פשוט מגיעות- ברוך ה'.
לגבי הנושא השני שכתבת עליו, תדעי שאני ממש מבינה אותך. אני מקבלת הרבה שאלות שמתארות התמודדויות דומות לאלו שאת חווה וזה באמת דבר לא פשוט. כמו שכתבת, יש פער בחיים שלך בין המקום בו את נמצאת מבחינה רוחנית למקום בו המשפחה נמצאת, וכך גם ביחס לשאיפות.
אני ממש מבינה את הקושי לחיות את המורכבות הזו בין הבית לאולפנה. טוב שלפחות יש לך את האולפנה ששם את מוצאת מענה לצרכים הרוחניים וכך את ממשיכה להתקדם. בעיני מה שכתבת על משפחתך מדהים ואשרייך שאת יודעת לראות את הטוב שבהם למרות שקשה לך עם דברים מסויימים.
אני חושבת שהקושי נובע מכך שאת רוצה להשפיע עליהם. את מרגישה שכל כך טוב לך בעבודת ה' ואת רוצה שגם הם יהיו שותפים בטוב הזה- לכן את רוצה לשתף בדברי תורה ולדבר בנושאים של אמונה. ה'התנגדות' מצידם מתסכלת עבורך... אני צודקת?
בכוונה כתבתי את המילה התנגדות במרכאות כי אני לא חושבת שהם באמת מתנגדים. דווקא זה שהם עונים בציניות עוד יותר מעיד בעיני על כך שבפנים הם שמחים שטוב לך, וחסר להם משהו מכך שהם היו מאד רוצים. אך אולי מסיבות שונות קשה להם להראות זאת כלפי חוץ.
תדעי, שיש הרבה דרכים להשפיע על בני אדם- דרך אחת היא לומר בשולחן שבת דברי תורה ולשיר זמירות. אולי הדרך הזו לא מתאימה לבני משפחתך אז לא צריך ללכת בכוח. גם אם את יודעת שיש דברים שמפריעים להם- אולי כדאי לקחת צעד הצידה ולא לעשות אותם מול כולם.
יש עוד דרך מאד אמיתית בעיני- והיא להמשיך להיות מה שאת, להמשיך לעשות מה שאת עושה מותך שמחה. על אף שאת לא רואה את זה, את יכולה להיות בטוחה שזה משפיע עליהם. כי כשהם רואים שאת שמחה בדרך שבחרת, כשהם רואים מה לימוד התורה עושה לך- איזה מידות טובות יש לך, איזה עולם פנימי ערכי את בונה זה משפיע עליהם מאד. בעקיפין, הם מבינים מה גודלה של התורה, כמה היא טובה ואיך ה' כל כך היטיב איתנו כשהוא נתן לנו אותה. גם אם הם לא ישנו את אורח חייהם בגלל זה, בוודאי בלב זה משפיע עליהם מאד.
לכן, אל תתעצבי מההערות שלהם, להיפך, כל פעם שאת שומעת תגובות מלגלגות או לא מעודדות במיוחד תתעודדי, ותאמיני שבאמת מה שאת עושה זה דבר גדול- עצם זה שאת ממשיכה לכבד, לאהוב, ולהעריך אותם זה דבר עצום והם יודעים זאת וככל שהם יראו שאת לא נחלשת מהדברים ושזה לא מפריע לך בעבודת ה', ככל שהם יראו שטוב לך בדרך שלך- הם לאט לאט יפסיקו.
סופו של דבר, את לא נשארת לעד בבית, ובעזרת ה' תבחרי בהמשך את הדרך הטובה לך, את תמצאי את הדרך להתחזק בעזרת ה' תזכי להקים בית תורני ברמה רוחנית גבוהה.
אני מקווה שהצלחתי לעזור, ולו במעט. אם תרצי להמשיך לכתוב, לשאול, להיות בקשר ולשתף בנושא זה או אחר- בשמחה.
בהצלחה רבה ושבוע טוב
ברוריה
brurya123@gmail.com