שאלה
שלום רב,
לאחרונה אנו שומעים על מחלוקות רבות בין רבנים, חרמות וגידופים, מכתבי ביקורת והאשמות הדדיות מצד רבנים גדולים וידועים.
רציתי לדעת מה הרב חושב על כל העניין?
בברכה
יצחק
תשובה
שלום
מחלוקת חיובית
אמנם יש גם מחלוקת חיובית, מחלוקת עניינית ללא שנאה אישית, כמו מחלוקתם של שמאי והלל. כיוון שהמציאות מורכבת מצדדים רבים, ואין בידינו יכולת לכלול את כולם כאחד, על כן ישנם חכמים שונים, שכל אחד מבטא את הצד המתאים לו יותר, והם מתווכחים ביניהם ותוך כך הדברים מתלבנים כראוי. למחלוקת כזו, כשהיא נעשית לשם שמיים, כדי לברר את האמת, ומתוך כבוד לדעה השנייה - יש ערך רב, ועליה אמרו חכמים (אבות ה, יז), שסופה להתקיים, היינו שכל דעה לבסוף תקבל את מקומה הראוי. וכך באר מרן הרב קוק זצ"ל את עומק דבריהם של חכמים "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" (עולת ראיה ח"א ע' של), שעל ידי שהם מבררים את הדעות השונות, ומוצאים בסופו של דבר את המכנה המשותף, נעשה שלום אמיתי בעולם. לעומת זאת, כאשר מנסים להתעלם מהגוונים השונים ומנסים לכנס את כולם תחת גוון אחד בלבד, נעשים הגוונים שלא באו לידי ביטוי מתוסכלים וממורמרים, ולבסוף יוצאת מזה מחלוקת
ופירוד. וככל שיחשבו שצריכים כולם להיות בדעה אחידה, כך יכעסו יותר על כל התגוונות והתפצלות, ויתרבו המחלוקות, ויתמעטו בירורי האמת. אבל תלמידי חכמים שמביעים את עמדותיהם השונות בלימוד התורה, הם מרבים שלום, שעל ידי כך באים לידי ביטוי כל הגוונים. וגם אם בתחילה הוויכוח מלווה במתח רב, לבסוף נעשים אוהבים (קידושין ל, ב), והכול רואים איך הדעות השונות בתורה משלימות זו את זו.
ולהרחבה ומקור התשובה ראה בספר רביבים מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א באתר ישיבה
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4865
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם