שאלה
שלום הרב,
מה עושים כשקרה דבר - מחשבות ומעשים מצידך ששברו וניפצו את כל מי שחשבת שאתה, נגדו את כל עקרונותייך ותכונותיך עד להרגשה אבודה לחלוטין? אני לא מצליחה לסלוח לעצמי, גם על דברי הלכה שנשללו על ידי וגם מידות. דבר נוסף: אני מרגישה כי אם לא אומר לאנשים אחיה בשקר מסוים שכן זה התרחש ואני עשיתי זאת ואני מפחדת שחבריי הדתיים יתרחקו ממני לחלוטין, מצד שני הרמב"ם כותב כי על דברים שבין אדם למקום לא יתודה האדם ברבים, מה לעשות? זה לא מרגיש לי נכון. אני לא מסוגלת לסלוח ולהתגבר.
תשובה
שאלת חכמה – חצי תשובה. את מכירה את הרמב"ם והוא הקובע להלכה. אנחנו לא מאמינים בוידויים פומביים. זו לא דרכה של תורה. כל אדם דתי מתמודד עם נפילות וכשלונות. לעיתים נפילות קשות ולעיתים קטנות. העיקר לא לפחד. אנחנו צריכים לעבוד על תיקון מתוך ידיעה שאיננו מלאכים. היצר פועל גם להיטיב וגם להרע. אל תתמרקי ביסורים, תוסיפי עשיית טוב וזה יוסיף לך אור ושמחה. עולמה של התשובה מאיר לאדם ולא חלילה מביא אותו לדכאון.
ימי בין המצרים יכולים להעלות אותנו כמו ימי אלול: "ענני במרחב י- ה.