שאלה
שלום כבוד הרב .
יש לי שאלה בענייני גירושין ע"פ היהדות ועל הקשר לחוק האזרחי..
הקדמה: (יכול להיות שאני טועה אז תקן אותי...)
יש לי טענה על עיקר הדין בצורה תאורטית
ישנן שני סוגי מזונות ע"פ החוק האזרחי בהרבה מדינות.
א. מזונות אשה : הנעלה אוכל וכו'. קיים רק ביהדות ורק כאשר נשואים.
ב. מזונות ילדים. קיים רק בחוק האזרחי במדינות רבות, חיוב רק
בגירושים
ג. לחלק את הנכסים שצברו במהלך נשואיהם לחצי.
יוצא שכאשר זוג מתגרש ע"פ היהדות הבעל לא חייב את הסוגים האלה של מזונות משום שכאשר מתגרשים הוא מביא לה מה שכתוב בכתובה שזה מינימום 200 זוז (משכורת של שמונה חודשים מינימום..). עם ילדים או בו בלי ילדים את ההלכה זה לא מעניין (לפחות בגמרא ואם כן אני אשמח למקור..."
יוצא ש...
מזונות שגבר חייב לשלם לגרושתו זוהי פסיקה הומנית מערבית (או שלא) ששורשיה לא נעוצים במסורתנו!!!!
אם אתה לא מסכים אם טענה זו אז תענה לי במיטוטה ממך על השלות הבאות..
1. האם החיוב למזונות הוא מכורח צדקה? כי אם כן זה עוול .החיוב בתורה הוא בצורה כללית . מה הבעייה פשוט לחייב
בלי כקשר לצדקה. הגרושה לא מסקנה היא לא צריכה צדקה היא צריכה גרוש אחראי . אלה הילדים שלו, הוא אחרי עליהם, הם נמצאים אצלה, למה צריך כיבוס מילים כאלה....
2. מאיזה תקופה קיימים מזונות אלה הגמרא ? ראשונים? אחרונים?
תקופת ההשכלה? האם את יכול להפנות אותי למקורות בעיניין זה? יכול להיות שבכלל העתקנו מהגויים? כמו שהעתקנו את איסור הנשואים לשתי שנשים (כמו שאומר היעב"ץ בשו"ת שאילת יעב"ץ חלק ב סימן טו: "ומהראוי היה למנוע מלאסור ליהודי שתי נשים משום איסור דבחוקותיהם לא תלכו")
3."עולה עימו ואינה יורדת עימו" נדון רק כאשר נשואים ולכן לא רלוונטי לשאלה שלי , ואם רוצים לגזור צווי זה אז גם "עונה" עולה עימו ואינה יורדת ...
4. אישה לא יורשת את בעלה זה הלכה אז למה לגרושה מגיע ??
לסיכום.
אני מאוד אוהב את המסורת ואת התנ"ך ושמירת המצוות אבל יש לי בעייה אם הדברים נכונים. אני נבוך אנא ממך תענה לי
תודה מראש עידו
תשובה
שלום וברכה
את השאלה הזו כדאי לשאול דיין הבקיא לא רק בהלכה אלא גם בפרקטיקה המעשית בבתי הדין.
אין זה נכון כי הבעל חייב לתת לאישה רק את הכתובה. היהדות מכירה היטב גם בחובות נוספים, גם בתקנות של הרבנות שהתקבלו עם השנים, וגם בתקנות הקהל, שבמקרה הזה הם חוקי הכנסת. בשל ההכרה העקרונית שלה בתקנות הקהל – לחוקי שהקהל קבעו יש מעמד הלכתי !
העובדה שזה נעשה בפסיקה הומאנית מערבית אינה פוסלת את תקנות הקהל. להפך, תקנות הקהל אכן נועדו לתקן תקנות כדי שהמציאות תהיה הומנאית, וכדי שלא ייווצר עוול כלפי האישה בעת הגירושין. חיוב המזונות אפוא אינו מכוח צדקה, אלא מדין צדק, שלא ייתכן שהיא תגדל את הילדים והוא לא יהיה שותף בכלכלתם. אדגיש כמובן שיש אפשרויות אחרות להסדיר את המציאות הזו, וההלכה מסמיכה את הקהל לקבוע תקנות אחרות, כגון משמורת משותפת וכדו'.
על התפתחות תקנות המזונות והחובות שאחרי הגירושין נכתבו ספרים שלמים.
לאמתו של דבר, נראה מבין השורות של דבריך כי אתה מבקש להתחבא מאחורי הפורמאליות של ההלכה, ולהסכים למעשי עוול וחוסר צדק העלולים לעשות כלפי הנשים, ולא להכיר בעמדה האמיתית של ההלכה, שהיא מתקנת את העוול במציאות, ויוצרת תנאים הוגנים יותר, הן כלפי האישה והן כלפי הבעל.
כל טוב