שאלה
שלום.
אני אדם מאוד שכלתני, כל הזמן חושבת, מה נכון ומה לא,כיצד יש לנהוג, מה אומר כל דבר,מה כוונת כל דבר, מה נכון לעשות,מה מתאים לעשות,מה אמת ומה זיוף... גם הדברים הפשוטים שקשורים לרגש כמו היחסים שלי עם חברות נמדדים אצלי בשכל,ובגלל זה אני מוצאת את עצמי כל הזמן מתוסבכת, כל הזמן מלאת ספקות, כי למרות שמצבי טוב ,וברגש אני שמחה ומאושרת, השכל תמיד מכניס בי ספקות שמקלקלים הכל.
גם באמונה כך- אני עוד לא מרגישה וודאות בגלל המגבלות של השכל-כל הזמן ספקות.
אני יודעת שחיי יהיו יותר שלווים ושלמים אם אוותר על הבירור השכלי הזה בכל נושא,
אבל אם אוותר על הבירור הזה ארגיש שאני חייה בשקר רק בגלל שכך נוח ונעים לי יותר לחיות.
יש לך עצה בשבילי?
תודה רבה-רבה. אני מקווה שהשאלה מובנית.
תשובה
בסד
שלום רב.
חס ושלום, אין לוותר על השכל.
אין מל"ך בלי מוח (מל"ך הוא מוח לב כבד. המוח שליט על הגוף .זהוא תהליך בריא ונורמלי.)
המחשבה היא היא מותר האדם מהבהמה.
השליטה של השכל על כל חיינו הם הם החיים עצמם ..עד כדי כך שמי שהלב שולט עליו הוא ניקרא עובד עבןדה זרה,או במלים אחרות מת.
טוב ובריא להתלבט, אבל בסוף אם את יודעת להחליט אז מצבך טוב .
כי לחיות ב"ספק "חלילה ,זן באמת מחלה ואסון שלא נותן להתקדם.
לכן דרשו בחסידות כי עמלק בגימטריה = ספק.
אנו נילחמים בעמלק שבליבנו כי להשאר חלילה בספר =זה אסון .אבל להתלבט וללמוד זו הוא הדרך המעלה את האדם למעות רוחניות גדולות ..יהי רצון שכך יהיה.
בברכה